סְעֵף

1, ש"נ, מ"ר סְעִפִּים, — חלוקה, פלגה, ובהשאלה דעות חלוקות, Spaltungen; divisions, פסח על שתי הַסְּעִפִּים, משל למי שמפקפק הנה והנה ואינו מכריע הכף לאחד מן הצדדים:  ויגש אליהו אל כל העם ויאמר עד מתי אתם פסחים על שתי הַסְּעִפִּים2 אם יי' האלהים לכו אחריו ואם הבעל לכו אחריו (מ"א יח כא). — ° ובמשמ' מחשבה3 ואתה היודע מחשבות אדם ומבין סעפי לב בשר ודם ידעת כי בכל לבי לעשות רצונך חפצתי (ר' בחיי, בקשה בסוף ספ' חו"ה בערב', הוצ' ד"ר יהודה). — ואמר המשורר:  לאנשי לבבות בני מחשבות בידם נעימות למחיתו בריאים ועיני סעפים עתידות מצפים (רמב"ע, דיואן בודל' 13).  אבי עזרי ישיבוהו סעפיו אשר נתן ידידו בין אגפיו (ראב"ע, אבי עזרי). ויליץ בעד סודו לשואל  ורעיוניו יבאר ויודיע סעפי עלומותיו (הוא, בשם אל אשר אמר).  וקבה להחיותו וכבד להפרותו וקדקד להורותו סעפי תכונותיו (שם) .  והפך זמן הודו למשחית ועז פניו ישנה וכבה נר סעפיו ורואותיו (שם).  הסיתוך וגם יכלו לך רעיונם זדונים וסעיפים נרפים (בחינ' עול' ט יב).איך לאלהי יהיה הולל לא בא לכלל נפש חיה זאת לסעפי רעה חולה ציר אין מזור לו וטריה (ר"י פרנסיס, בשירו נגד המקובלים, מתק שפתים, הוצ' מק"נ 73).  ינפש אדם מעט בשנתו סעפים וחזיונות יבהלוהו (ב"ז ב"ס מא ה).



1 [ אפשר שהיחיד הוא סְעִפָּה.  ולדעת ריב"ג בשרשיו מ"ר הוא מן סעיף בהבלע היוד.]

2 [י"ת אתון פליגין לתרין פלגוון.  וכן הפשיט', והירונ' partes.  וכעין זה סומכ' μφιβóλως, והמפרשים העברים פרשו מחשבות, כמו שׂעפים.  והשבע' תרגמו γνύαι, ברכַים.  ויש מפרשים כמו קַבַּים של הפִסח.]

3 [עי' אברבנאל,  מ"א ג וז"ל:  קרא סעפים למחשבות האנושיות בעיון.]

חיפוש במילון: