א. סַק

*, ש"ז מ"ר סַקִּים — כמו שַׂק: סקי תבואה ועיגולי דבילה וכו' כולם בהקפה אחת תורמין ומעשרין מזה על זה (תוספת' תרומ' ג י). הרועים יוצאין בסקים ולא הרועים בלבד אלא כל אדם (שם שבת ה [ו] יג).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים