°, קל לא נמצא.

— פִע', °סִקֵּב, מְסַקֵּב1 פ"י, —עשה פצע בפלוני, הכאיב verwunden, verletzen; blesser; to wound, hurt:  איכוף לא מושלי אנשי למה כי פעמי' שתהיה בהמת בעל האיכוף רזה ובהמת השואל שמנה וכשנותנין עליה זה האיכוף מתפתח ושמחזיר על בהמתו של המשאיל מסקבה פי' עושה בה חבורה (ר"ח, ב"מ כז:).

— פֻע', °סֻקַּב, מְסֻקָּב, — שפצעו אותו, חולה וכואב:לכתישא דגמלא לכתישא שעל  הגמל שגבו כתוש ומסוקב מחמת משאו רש"י, ב"מ לח:.