° 1, חתך ופצע, ובהשאלה: אבן בלתי סְקוּדָה, אבן שלמה, שלא סתתו אותה: אלהים קידש מזבח אדמה ואבן מסע מבלתי סקודה מוצא שפתיך הקימה בפצותך נדנה שקודה (רסע"ג, אזהר', קובץ מעשה ידי גאו' קדמו' ב, 40).

— נִפע', °נִסְקַד, נִסְקָד, — שסָקְדוּ אותו, שפצעו והמיתו אותו: טלאיך הזהרת שקליהם להקדים ידעת העתידות ודרשת נסקדים2 כבוי ללהב יוקדים לקוחים למות לתחי נפקדים (ר' שמעון בר יצחק, אתה האל, סליח' תענ' אסת'). טף ונשים השלימו יחד לעקד טלאים המבוקרים בלשכת בית המוקד יחיד ונשא עליו נהרג ונסקד יחודו ניחד לו לבד ראש ליקד (אלהים אל דמי, סליח' מוסף יוה"כ).