סִקּוּב

°, סיקוב, — שה"פ מן סִקֵּב: ועושין בה חבורות וזהו פי' מסתקבא כי סיקוב זה לשון חבורה הוא וכו' אבידת גופא ליכא דהא רועים מעט מעט והילוכם בניחותא ואין סיקוב (ר"ח, ב"מ לא.).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים