*  פ"י, — כמו שָׂקַר, ראה והביט, blicken, sehen; regarder, voir; to look, see: (אם לא ידוע מהו הנלוד תשב לזכר ולנקיבה דברי ר' מאיר) ר' יסא בשם ר' יוחנן מפני שסוקרין לפניהן כאדם (ירוש' נדה ג ב). — ובסהמ"א:  ותסקרו זיו מלך פנים בפנים ותכולכלו ממרעיתו אלף מכמה שנים (רסע"ג, ספ' הגלוי ריד). — ורגיל מאד בלשון הפיטנים:  עונה פנים בפנים סקו[ר] כך לא יחורו פנינו (ר' יניי, תן עטרת בראשך, גנזי שכט' ג, דודסון 9). אנהגך אל עירי כמו לנביאי החלמתה סקור בחדר הורי שכינתך ההעלמתה (שם 88).  מיום כסא בשבתך על כסא כבודך מביט לסקור יחד לב מורדיך ועובדיך (אנא עוררה, סליח' ער"ה).  חוקר הכל וסוקר ומבין אל מפעלי אם פעלתי שקר ומהתלות בעמלי את עוני לא תבקר (חוקר הכל, סליח' יום ו).  מרום יראה לו השה והוא ישיב נפש אם עקרת שמחה להשיב סוקר ספונות בני שועך יקשיב (אז בהר, סליח' ער"ה).  בכל קצוי ארץ משוטט וסוקר בדבור מפרק הרים ועוקר (ארנן, יוצ' שבת ב אחה"פ).  טסו קדושים מנשיהם להבדיל טרחם סקרת נס להגדיל (ר' יוסף בר שלמה, אודך כי, יוצ' שבת א' חנוכ'). גמצו שיחות כר שלוש עשרה כרכר ראות ברכות סקר בענוי חשך נקר (אין צור, שם).  סלול צפוניה חלץ אזר סקר באביה ונחשב למוזר( ממרה, יוצ' שבת פרה).  קצבו חקרת נזלו הקרת פלאו סקרת מועדו יקרת ובו יקרת ונתיקרת (רבות עשית, יוצ' פרש' החדש).  שריג זד שעיר טרם עמד סקרת כי למוקש ולצנין יעמד (מעתיק פלוסים, יוצ' פרש' שקלים) .  ממדבר נתנה מקום הפקר נגד השמש לעין כל סוקר (ארח חיים, יוצ' ב' שבוע').  חשב חורשי לקרקר יקרים ומר יבכיון מכתי סוקרים חדשים לבקרים (איכה אשפתו, קינ').  לנגן להלל ולזמר לאל ישרון שומר לסוקר נמוכים תככים עם שמו מברכים (יוצ' אחרון פסח, מחז' איטל' א, קכז.).  סוד יי' ליראי שמו וזכרהו סוקר מראשית אחרית ושומר תורה אשרהו (יוצ' שבת נחמו, שם קצא.) .  סדר ברכות נמשה ספה עוד שרשי סקור הם ומורשי ויעל משה (יוצ' שמח' תורה, שם ב', קפט:).  מביט שפל רוח ודל סוקר הופך אפלתו לאור בקר (קונט' הפיוטים, הוצ' מק"נ 44).  סוף לכל תכלית חקר סקר ארוחת כל יקר (מחז' ויטרי תעח). — ובינ' פעו':  שחורה סקורה אני בתוכחת בי זרק ענוגה ונאוה בנחמות לי פירק (גנזי' שכט' ג, דודסון 60).  סבול בנשרי סודך סקור לזו יסודך (שם 98).

—נִפע', *נִסְקַר, בינ' נִסְקָר, —שסקרו וראו אותו, נִסְקָרִים בסקירה אחת: וכולן נסקרין בסקירה אחת (רבה בב"ח בשם ר' יוחנן, ר"ה יח.). — ובסהמ"א:  ובארוהו רבותינו ז"ל ואמרו שכלם נסקרין בסקירה אחת והוא משום דיוצר יחד לבם מבין אל כל מעשיהם (ר"י בר' אנטולי, מלמד' התלמיד' קעט:) ועתה בהגיע תור המשך הספור על ההבדל שבין אנשי התורות מצא הלוי אשר בשעריו מקום נאות להתעוררות הכוזרי על ספק נתחדש לו בענינים כי כלם נסקרים אצלו  בסקירה אחת (ר"י מוסקאטו, קול יהודה לכוזרי א קי, עד:).

—פִע', °סִקֵּר, סִקֵּר עינים, סִקרו העינים, הביט בחֻצפה, בפחד וכדו':   ומי שהוא עז פנים תראה אותו ברוב העניינים מסקר העינים לא יחרד לבושת  (תק' מדה"נ לרשב"ג יד).  כי יכאב (החולה) במחלתו וידבר בלי דעת ויצום וישקוד בפחד מידי תעורתו ועיניו מסקרות סביב (אסף 124).

— הִפע', °הִסְקִיר, לְהַסְקִיר, — כמו קל:  להסקיר כל חכמי ישראל האסיים והאפריקיים בסקירה אחת רב לך (שארית הנחלה נב).