ב. סָקַר

*, פ"י, סָקַר בסקרה, צבע בצבע הסקרה: כיצד מעשרן כונסן לדיר ועושה להן פתח קטן כדי שלא יהיו שנים יכולין לצאת כאחת ומונה בשבט אחד וכו' והיוצא עשירי סוקרו בסיקרא בכור' ט ז. סוקרין את האילן בסיקרא וטוענין אתו באבנים ואינו חושש לא משום שביעית ולא משום דרכי האמורי תוספת' שביע' א י. אילן שהוא מנבל פירותיו סוקרין אותו בסיקרה ומטעינין אותו אבנים ירוש' שביע' ד ד. תנוי רבי חייא סוקרין עליו בסיקרא הקדש שם מעבר שני ה א.

— פִע', *סִקֵּר, סיקר, בינ' נק' מ"ר מְסַקְּרוֹת: מסקרות עינים רבי מני דקיסרי אמר שהיו מסקרות עיניהם בסיקרא מד"ר ויקר' טז. למה הדבר דומה למלך שהיה לו צאן והפריש מהם לחיים והפריש מהם למיתה מה עשה נטל את הסיקרא וסיקר אותם שהפריש לחיים ושהפריש למיתה לא סיקר אותם מדר' ויושע, ביהמ"ד ילינק א.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים