סָקַף

קל לא נמצא.

— הִתפ', *הִסְתַּקֵּף, נִסְתַּקֵּף, — א) הכה וחבט את עצמו על פלוני, התנפל1:  ומצאה איש בעיר אלו לא יצאת בעיר לא היה מסתקף לה (ספרי דבר' רמב).  אברהם גלה ויצחק גלה אברהם2 נסתקפו על אשתו ויצחק2 נסתקפו על אשתו (מדה"ג שכטר, בראש' כו א). —ב) עולל עלילה, האשים באשמת שוא:  תריבהו על מי מריבה סקינפנטי'  נסתקפה3 לו אם משה אמר שמעו נא המורים אהרן ומרים מה עשו (ספרי דבר' שמט). — ובסהמ"א:  על מי מריבה נסתקפת לו לבוא בעלילה (רש"י, דבר' לג ח).

— פִע', °סִקֵּף, סיקף, — עִקֵּם דברים, דִּבר בעקיפים:  עמוד והתבונן נפלאות אל כל התסקופי מילין4  סיקפו כדי לרמוז הסוד (ר' טודרוס הלוי, אוצ' הכבוד, פרוש בדרך קבלה על ההגדות במסכ' פסח', פרק האשה).  וראה כמה תסקופי מילין סקפו ובכמה לשונות שינו המאמרים וכולן הן להורות שיורדין בגבורה (הוא, מסכ' תענ', פרק מאימתי).  

—הִפע', °הִסְקִיף, תַּסְקִיף, — הכה וחבט:  מאשנבי חרכיך עלי תשקיפי ובלביניך על ראשי תסקיפי בחרונך על קומתי תקיפי ועצמותי כברזל הכבד תקיפי (עזרא הבבלי, תוכ' מוסר פ:).



1 [ עי' בראש' מג יח בתרג' אונק'. ]

2 [כמו לאברהם, ליצחק.]

3ילק' דבר' תתקנה הגרסה תסקופים נסתקפת.] 

4   [עי' דבר' כב יד, שם יז בתרג' אונק', במקום עלילות דברים.]

חיפוש במילון:
ערכים קשורים