ג. סרק – מילון העברית הישנה והחדשה / אליעזר בן־יהודה

ג. סרק

1 [כך גם בארמ'. ובאשור' סַרַאקֻ, הריק, נָסך נסכים (Del., Handw. 512); ואפשר שהוא ספע' מן ריק.]

ערכים קשורים