ב. סָרִיק
* 1, ש"ז מ"ר סְרִיקִים, סריקין, איש רֵיק, פֹּחֵז: אינו חייב (בן סורר ומורה) עד שיאכל בחבורה שכולה סריקין2 (ר' אבהו, סנה' ע:)
1 [מהארמ'.]
2 [בערוך הגרסה סרוקין.]
אולי הבחנת שדפי היוצר ותצוגת היצירות השתנתה. האתר נמצא בעיצומה של הסבה לתצוגה חדשה. בתום התהליך נספק הנחיות והסברים. אנו מתנצלים על חוסר האחידות ועל אי הנוחות הזמניים.