ב. סָרִיק
* 1, ש"ז מ"ר סְרִיקִים, סריקין, איש רֵיק, פֹּחֵז: אינו חייב (בן סורר ומורה) עד שיאכל בחבורה שכולה סריקין2 (ר' אבהו, סנה' ע:)
1 [מהארמ'.]
2 [בערוך הגרסה סרוקין.]
* 1, ש"ז מ"ר סְרִיקִים, סריקין, איש רֵיק, פֹּחֵז: אינו חייב (בן סורר ומורה) עד שיאכל בחבורה שכולה סריקין2 (ר' אבהו, סנה' ע:)
1 [מהארמ'.]
2 [בערוך הגרסה סרוקין.]