סָרָק
* 1, ש"ז, — מין צבע צָהֹב: אשה לא תעביר סרק2 על פניה מפני שצובעת (רבי אליעזר, שבת צה.). אלו הן תכשיטי נשים כוחלת ופוקסת ומעבירה סרק על פניה (מו"ק ט:). כי סמכוהו לר' זירא שרו ליה הכי לא כחל ולא סרק3 ולא פירכוס ויעלת חן (סנה' יד.).
1 ספרדי ירושלם מנקדים אותו סֶרֶק. [כך בערב' שַׁרַק شرق.]
2 [בערוך ערך שרק הגרסה שרק.]
3 [כך גרסת הערוך ערך כחל, ובדפו' שרק.]