°, סיתום, ש"ז, מ"ר סמ' סִתּוּמֵי, — שה"פ מן סִתַּם, כמו סתימה:  ולא ידענו מה סיתום בדברי הגאונים שהזכרת זכר קדושים לברכה כי הדבר ברור הוא (תשו' הגא' הרכבי רמד).  ופי' כי יגיע גיא הרים אצל העמק שנעש' בין שני חציי ההר כשיסתם יגיע סתומו אל המקום הגבוה שבהר (רד"ק, זכר' יד ה). ויאמר אל האחד זה השתן מורה על חולי עצום הכבד ועל חולשת האצטומכא וסיתום הכבד (רש"ט פלקירא, המבקש לא). ויסיר (היין)  הכאב עם האכילה מפני שמחדש באיברי הכואב אשר נצח עליו הקרירות חמום שוה ויעלה מעט מעט מאין קטור רב ויפתח סתומי המקומות (שם לז).  וכת' גאלינוס כאב הכבד יקרה מאחד מג' פנים או בשביל סתום הבא מחום או בשביל סתום הבא מקור או מיובש (ר"מ אלדבי, ש"א ד, נו.).  אבל יניקה שבה מתחזקת ומתחזקים מדריגותיה כנגדם וגורמת סיתום למאורות עצמן ומושלת על ישראל (רמח"ל, פתחי חכמה ב).  הבחנה ה' או פתיחה היינו הארת האורות המתפשטים והנה היא לפעמים הסיתום באמצע והפתיחה בימין או בשמאל (שם כ).