*, ש"נ, שה"פ מן סָתַם, — מלוי של נקב וכדומ', סגירה: אבילות מאימתי קא מתחלת מסתימת הגולל (רב אשי, סנה' מז:). — ובמשמ' המקום שסֹתמין אותו, פי הקדרה: מקום ישיבה של שולקי זיתים טהור אין טמא אלא מן הסתימה1 ולפנים (כלים ח ח). — ובסהמ"א: כי בסתימ' העין בהתגלגלו בגלגול נראה זוהר סתום לפי שעה (ר"מ ן גבאי, עבודת הקודש, חלק סתרי תורה יט).