קל לא נהוג.

— נִפע', נֶעְדַּר, נֶעְדָּר, נֶעְדָּרָה, נֶעְדֶּרֶת, — נֶעְדַּר פלוני, או דבר פלוני, לא היה איש או הדבר במקום מן המקומות, הָסר, fehlen; manquer; to be lacking, fail: ויצל דוד את כל אשר לקחו עמלק וכו' ולא נֶעְדַּר להם מן הקטן ועד הגדול ועד בנים ובנות ומשלל ועד כל אשר לקחו להם (ש"א ל יח-יט). ויקם דוד וכל העם אשר אתו ויעברו את הירדן עד אור הבקר עד אחד לא נֶעְדָּר אשר לא עבר (ש"ב יז כב). דרשו מעל ספר יי' וקראו אחת מהנה לא נֶעְדָּרָה אשה רעותה לא פקדו (ישע' לד יו). המוציא במספר צבאם לכלם בשם יקרא מרב אונים ואמיץ כח איש לא נֶעְדָּר (שם מ כו). ותהי האמת נֶעְדֶּרֶת וסר מרע משתולל (שם נט יה). — וסתם, לא נֶעְדָּר, לא יחסר: בבקר בבקר משפטו יתן לאור לא נֶעְדָּר ולא יודע עול בשת (צפנ' ג ה). — ובסהמ"א: יחיל לבנו על זאת וחית רוחנו כי נעדר נעדר  מפינו הגות קדש מעוזנו (רסע"ג, ספ' האגרון, הקדמ' העבר' נד). עוד שאלת על מיני היסורים הרעב והחלי והפחד וכו' למה מן האדם לא נעדרים כל אלה שאלה אחת והרבית דברים (הוא, על חוי הבלכי, דודסון 42). וגדול החטא ועצם הרשע ונעדרה האמת והצדק איננו (יוסיפון רז). ולא יתכן שיהיה המסולק הנעדר הוא המקבל לצורת המתחדש כי מתנאי המקבל שישאר עם המקובל (ראב"ד, אמו"ר 10). כי בורא העולם יתעלה לא מתרבה ולא נעדר ולא מחודש (ר"י א"ת , חו"ה, היחוד י). בכמו המקומות האלה וזולתם יצטרך האדם אל בעלי הגרסא ואנשי הקבלה אשר נעדרו ממנו בפאה הזאת (הוא, הרקמה ל, 197). והחלק השני דברים מצואים בעל כרחינו או נעדרים בעל כרחינו (ר"י אבן עקנין, ספ' מוסר ב טז). כן העתקת המעתיק הוא הפועל ודברי הספר המועתק הם החומר ואם לא ידעם המעתיק הנם לו כדברי הספר החתום וכאלו נעדרו ממנו (ר"ש א"ת , פתי' מו"נ). שאלו הדברים אשר נדעם עתה אינם ידיעותינו אשר ידענום אתמול אבל נעדרו המדעים ההם ונבראו מדעים אחרים כמותם (שם א עג, קיט:). ונעדר ההרגשה יקרא חוטא (הוא, פי' הרמב"ם לאבות ה). שמשלמות השם ומעלתו הוא להשגיח בשפלים ובנעדרי היכולת להושיעם מיד שוסיהם (ר"י אלבו, העקרים א יא). אמרתי כמה טובות נעדרות מהאדם בעבור העצלה והאיחור (ר"י זבארה, שעשוע' ח, דודסון 83). אמנם אמרנו אחד הוא כאמרנו נעדר הרבוי (ר"מ אלדבי, ש"א א, ז:.). ועוד ע"כ קודם המשכתם היו נעדרי מציאות (רמח"ל, חוקר ומקבל 3). כי השומע מופת מה על ענין מה תדמה הנפש שהמופת הוא הסבה והאמונה הוא המסובב אשר בהעדר הסבה יעדר המסובב (באור מו"נ ב טז, ברלין תקנא). — ואמר המשורר: וכחדו אל שדי באמרם כי יש די בארבע מוסדי אשר הם עקרים להמציא הנעדר באל חי הנאדר (רשב"ג, תחלת החכמה). והוא הוא התאם שנים אב ואם בשמות יקראו ואינם נעדרים (שם). מעמק יה לשרך כבני רפתים מאכלם בזעם ולעפר שפותים נעדרה מלדת כפיל לתוגה נמצון ודרדר להצמיח בערוגה (ר' משולם בן קלונימוס, אשוחח נפלאותיך, Elbog., Stud. 127). — ומשל: מי שנעלם חלייו נעדר מזורו (משלי חכמים קמה). — ובמשמ' פטירה ומיתה: והנני מודה בפניכם היום איך אמת ויציב הוא שאם ח"ו אעדר אני או תעדר זוגתי הנ"ל ולא ישאר ממנו זש"ק הרי אני וב"ב מחוייבים להחזיר לזוגתי הנ"ל וליורשיה כל מה שהכניסה לי בנדוני' (חכם צבי, שו"ת סא).

— פִע', עִדֵּר, יְעַדְּרוּ, — עִדֵּר דבר, החסיר, לא נתן: וכלכלו הנצבים האלה את המלך שלמה וכו' איש חדשו לא יְעַדְּרוּ דבר (מ"א ה ז).

— הִפע', °הֶעֱדִיר, עשה שיהיה נעדר, שלל: [ד]ע וראה כי אלוה לטובת יצורים ייסרם למען ידעו כאב המוסרים ותמרורם ויחדלו מעשות רע אשר לזה יסגירם ולא היו מכירים אילו העדירם (רסע"ג, השג' על חוי הבלכי, דודסון 42). והנה אתם לכם יכולת להמית החיים ולהעדיר מהם חיי העולם הזה כי תהרגו' וכי תמיתו' אבל אין בידכם יכולת על המתים לשפטם או להציל אותם מן האבדון אף כי להחיותם (יוסיפון לג). אע"פ שיש יכולת לו יתעלה לשנותו כולו (את העולם) או להעדירו או להעדיר אי זה טבע שירצה מטבעיו (ר"ש א"ת, מו"נ ב כט). ששמנו חובה עלינו בכל שבת ושבת בשתי הכניסיות שנתפלל עליו במעמד להקותינו ולא נעדירה את שבחו גם בראש מרנא ורבנא דויד הלוי (ד"ה יהודי מצרים וא"י ב, מן 87). והיו שוללים השגחת השם יתברך מעולם השפל עד שהעדירו מציאותו והיו אומרים כי הגלגל הוא האלוה (ר"א הקראי, ג"ע, ענין קדוה"ח ג, ד::). שזה לא יתדיין שמשתף עם השם זולתו ולא שמקצר בהשגתו ולא שמשיגו בחלוף מה שהוא אלא מעדיר מציאותו ית' מכל חסרון (שם ענין תפלה, פתי', ע:). ואם נאמר השם ית' העדירו (ר"א בן אהרן הקראי, עץ חיים ו). וההיולי הוא המקבל הוויה והפסד כי הוא מקבל צורה ומעדיר צורה (שם טוב, מו"נ, הקד' ד). החושבים עליהם (על חכמי התלמוד) כי רצו הם ז"ל להעדיר הסבה הטבעית וכו' (מהר"ל מפרג, באר הגולה ו). הלא הן סברות מעדירות האמת (ר"י משקוני, פי' על הראב"ע הקדמ', ברלינר, אוצר טוב, 1878 Magaz.). ואולם זה א"א שימצא בזולתו שיהי' אמיתותו מכרחת לו השלימות ומעדרת ממנו החסרונות וכו' ויהי' הוא מעדיר מעצמו החסרונות וכו' (רמח"ל, דרך ה' א ב ב). שאם היות שאין ההעדר כח פועל בעצמו עם כל זה להיותו מעדיר הצורה הקודמת הוא בבחינת מה סבה להגעת הצורה הנמשכת (שלמה מימון, גבעת המורה א יז).

— קל, °עָדַר, בינ' פעו', עָדוּר, עַדוּרוֹת, — כמו נפע': ואם אתה חסר ש[כל] ובינה ודעות מלבבך עדורות בעיני כל אנוש [י]שכיל ויבין אני פ[טור] ושירותי פטורות (רשב"ג, גני', JQR. 1913, 71).

— הִתפ', °הִתְעַדֵּר, נתעדר, — כמו נִפע': אבל בבית שני לא שכן הכבוד בתוכו כלל כי לא היה להם ארון וכפורת וכרובים ולא אורים ותומים ולא רוח הקודש ולא אש עליונה ולא שמן המשחה כאשר היה בבית ראשון אשר מהעדר אלו הה' דברים נתעדר השלום ביניהם (ר' יצחק בר' אברהם, חזוק אמונה א לד).