קל לא נמצא.

— נִפע', יֵעָדֵר, יֵעָדֵרוּן, — נֶעְדְּרָה האדמה, נחפרה ונעשתה תחוחה לא במחרשת אלא במעדר behackt werden; être houé; to be hoed: ואשיתהו (את הכרם) בתה לא יזמר ולא יֵעָדֵר ועלה שמיר ושית (ישע' ה ו). וכל ההרים אשר במעדר יֵעָדֵרוּן לא תבוא שמה יראת שמיר ושית (שם ז כה). — ובתלמו': חצר הנעדרת הרי היא כגינה ואוכלין ארעי (ר' נחמ', תוספת' מ"ר ב כ). — ובסהמ"א: חצר שהיא נעדרת הרי היא כגנה ואוכלין בתוכה עראי והוא שיעדר רובה ואם זרע רובה אין אוכלין עראי (רמב"ם, מעשר' ד יד). — ואמר המליץ: הופרץ גדרי ומרמס הושמתי ואהיה בתה ולא נעדרתי (אני הכרם, אילת השחר ו, נג.). — ובמשמ' א. עָדַר וב. עָדַר יחד: הבט רום כרקב יבלה גם כוכביהם יעדרון אף ההרים יבלו ומעדר כליון יעדרון (ר"י חריזי, הענק קכג).

— קל, *עָדַר, — א) חפר את האדמה וכדומ' במעדר: אומר אדם לחבירו נכש עמי ואנכש עמך עדור עמי ואעדור עמך (ב"מ ה י). כיצד ראיית הנגע האיש נראה כעודר וכמוסק זתים האשה כעורכת וכמניקה את בנה (נגע' ב ד). ועודרין אותו (את הזבל) כדי שיתפח (ר' מאיר, תוספת' שביע' ב יד). שכרו לנכש וגמר את שדהו לא יאמר לו בוא ועדור (שם ב"מ ז ה). רשאי בעל הבית לשנותו למלאכה קלה אבל לא למלאכה חמורה הא כי זה צד שכרו לנכש וגמר שדה ואמ' לו מדעתו בוא ועדור שתי גפנים (שם ו). יצא המנכש בשום ובבצלים והמסמך בגפנים והעודר תחת הזתי' (ירוש' מעשר' ב ו). שש תקיעות תוקעין ע"ש התחיל לתקוע תקיעה ראשונה נמנעו העומדים בשדה מלעדור ומלחרוש ומלעשות כל מלאכה שבשדות (תנא דבי רבי ישמעאל, שבת לה:). יכול לא יקשקש תחת הזיתים ולא יעדר תחת הגפנים וכו' ת"ל שדך לא תזרע (מו"ק ג.). (אין עושין את האמה וכו') פליגי בה רבי זירא ור' אבא בר ממל חד אמר מפני שנראה כעודר וחד אמר מפני שמכשיר אגפיה לזריעה (שם ד:). מציאת פועל לעצמו אימתי בזמן שאמר לו בעל הבית נכש עמי היום או עדור עמי היום (ב"מ קיח.). השוכר את הפועל לעדור ולקשקש תחת הזיתים הרי זה לא יאכל (ב"מ פט:). הרי שחרשת וזרעת ועדרת וכסחת וקצרת ועמרת ודשת ועשית תבואה כגרניה אם אין הקב"ה מוציא לך מעט רוח שתזרה מהיכן אתה חי (ר' לוי, מד"ר ויקר' כח). מאחר שהיה בן ישראל גומר את מלאכתו היה אומר לו עדור לי שתי עדריות בקע לי שתי בקעיות (שם בראש' כ ז) . — ובהשאלה, עָדַר את ההלכה: מלך זה בעל תלמוד לשדה נעבד זה בעל משנה שהוא עודר לפני' את ההלכה (שם קהל' א). — ובסהמ"א: ואין עודרין עם הנכרי בכלאים אבל עוקרין עמו כדי למעט התיפלה (רמב"ם, כלא' ה ח).  שאלו לעדור בו פרדסים (הרבה שלו) עודר בו כל הפרדסים שלו ואפילו נשחת כל הברזל בעדירה (הוא, שאלה ופקדון א ז). — ב) לִקט תאנים, ירקות וכדומ': פועלים שהיו עודרין1 בתאנים וגודרין בתמרים ומוסקין בזיתים אע"פ שמפסיקין ואוכלין וכו' אין צריך לברך (תוספת' ברכ' ד יט). הגיע זמן תאנים שלוחי בית דין שוכרין פועלין ועודרין אותן ועושין אותן דבילה וכונסין אותן בחביות (שם שביע' ח א). ואין לי אלא קוצר בוצר מוסק גודר עודר מניין (בית שמאי, יבמ' קטז:). מנכשי זרעים ועודרי ירקות בזמן שבעה"ב מקפיד עליהן יש בהן משום גזל (ב"ק קיט:). 

— פִע', *עִדֵּר, — כמו קל: מזבלין ומעדרין במקשאות ובמדלעות עד ראש השנה (שביע' ב ב). פועלין שהיו מנכשין בשדה ומעדרין בשדה לא יאכלו מן הזית ומן התאינה אלא אם כן נתן להם בעל הבית רשות (תוספת' מעשר' ב יג). הרי אדם שלא עמל ולא חרש וכו' ולא עידר ובשעת הקציר בא שדפון וירקון וחילקה ואין בכך כלום אבל אדם שעמל וחרש וזרע ונכש ועדר וכסה ובשעת הקציר בא שדפון וחילקה הרי שיניו שלו קהות (ספרא בחוק' פרק ה). הראשונים חרשו זרעו וכו' עידרו קצרו וכו' ואנו אין לנו מה לוכל (ר' חגי, ירוש' שקל' ה א). מה קנמון הזה כל זמן שאתה מזבלו ומעדרו הוא עושה פירות וכו' (ר"ל, מד"ר בראש' מו) . השדה הזו כל זמן שאתה מזבלה ומעדרה היא עושה פירות (שם עב). אמרו לו טוב כשהוא מוכר שדה אחת ומזבלה ומעדרה ממי שהוא חוכר שדות הרבה ומבירן (שם פב). אחד מהם עומד ונוטע מעדר ומנכש (תנחומ' שמינ' יג). לאדם שהוא בגליל ויש לו כרם ביהודה ואחד ביהודה ויש לו כרם בגליל אותו שבגליל הולך ליהודה לעדר את כרמו אותו שביהודה הולך לגליל לעדר את כרמו (שם קדוש' ו). 

— פֻע', °עֻדַּר, עודר, שעדרו אותו, ואמר המקונן: עודר ונחרש יסודך לשדה בור וניר לחכה ואכלה סביבך אש פלדיך (ציון צפירת, קינ').