°, ש"נ, — בלשון הקראים כמו עֲדִיפָה, עֲדִיפוּת, יתרון: באשר ישיב אל דבר אשר לו יתרון ועדפנות (יעקב בן שמעון, ספ' הישר (העריות) לישועה בן יהודה הקראי, הקדמ' 2). ואם יהיו שוים ב' העלות ונתנשאה עדפנות אחת מן האחרת (שם 3). ואולם אין ראוי לעמוד המקובל במקום המושכל כי המושכל משיג הרחוק והקרוב כאחד ובכל העתים כאחד בשוה ואין עדפנות לאיש אחד מאיש אחר (ר"א הקראי, ג"ע, ענין קדוה"ח י, יא:). ואם זה היום ומעשהו הוא ליאוט על התשובה היהיה לתשובת זה היום עדפנות מתשובת ימים אחרים (שם ענין יום הכפורים א, ס:). כמו שדן הכתוב בדם הנדה הראשון שהוא זולת השני ואמר שבעת ימים תהיה בנדתה היינו דנים גם אם תראה האשה דם זולת השבעה אולי יהיה עדפנות לראשון מן השני (שם, ענין טמאה וטהרה ז, קיג:.). וכאשר יש להעביר (המילה) מן העת הראשון אל העת השני כן יש להעביר מן היום הראשון אל היום השני לא שיש ליום השני עדפנות על היום הראשון (שם, מילה ו, קסג:). והאמת כי לשניהם דין אחד שצריך לפרעו בעדים שאין לשטר עדפנות מן העדים (שם, דין קיום הדברים, קפח:.). טהרתם ועדפנותם מהם עדופים על מקצתם אשר הועדף הבל ושת מקין (ר"י הדסי, אה"כ נה).