ש"ז, סמ' עֶוֶל, כנ' עַוְלוֹ, — מעשה שלא בצֶדק ויֹשר ומשפט, Unrecht; injustice: לא תעשו עָוֶל במשפט לא תשא פני דל ולא תהדר פני גדול בצדק תשפט עמיתך (ויקר' יט יה; גם שם לה). לא יהיה בכיסך אבן ואבן גדולה וקטנה וכו' כי תועבת יי' אלהיך כל עשה אלה כל עשה עָוֶל (דבר' כה יג-יו). הצור תמים פעלו כי כל דרכיו משפט אל אמונה ואין עָוֶל צדיק וישר הוא (שם לב ד). כה אמר יי' מה מצאו אבותיכם בי עָוֶל כי רחקו מעלי וילכו אחר ההבל ויהבלו (ירמ' ב ה). בשוב צדיק מצדקתו ועשה עָוֶל ומת עליהם בְעַבְלוֹ אשר עשה ימות (יחזק' יח כו; גם שם ח; שם כד; שם ג כ ; שם לג יג; שם יה; שם יח). מרב עוניך בְעֶוֶל רכלתך חללת מקדשיך (שם כח יח). יי' אלהי אם עשיתי זאת אם יש עָוֶל בכפי אם גמלתי שלמי רע ואחלצה צוררי ריקם ירדף אויב  נפשי (תהל' ז ג-ד). השחיתו והתעיבו עָוֶל אין עשה טוב (שם כג ב). עד מתי תשפטו עָוֶל ופני רשעים תשאו (שם פב ב). תועבת צדיקים איש עָוֶל ותועבת רשעים ישר דרך (משלי כט כו). חלילה לאל מרשע ושדי מֵעָוֶל כי פעל אדם ישלם לו (איוב לד י-יא). אם עָוֶל פעלתי לא אסיף (שם לב). ובמדר': אמר הקב"ה אבותיכם לא מצאו בי עול ואתם מצאתם בי עול אדם הראשון לא מצא בי עול ואתם מצאתם בי עול (ילק' איכ' תתר).— ובסהמ"א: אך אדני המלך לא חטאתי לך וכל עול לא נמצא בי לפניך (יוסיפון ג, דפו' פרנקפ', יח:). דוברי מישרים ועול וחמס מתעבים (ר' שמואל בן עלי, קובץ אגר', תרביץ ב, 62). העול והחמס הוא הפך הצדק והמשפט והוא לעקם הישרה ולפעול שלא כדין (שלמה חיים חבר טוב, צמה צדיק כא, כג.). אל תקנא בעול כי לא ידעת מה אחריתו (ב"ז ב"ס ט טו). — ואמר המשורר: בני אל תעמד מלכות בעול ולא חברה במדינים ופרץ (ר"ש הנגיד, ב"מ 77, הרכבי 137). — ומ"ר עֲוָלִים: ומפני זה יראו שידיעת הדברים השוים והעולים אינם חכמה (יוסף כספי, קצור ספר המוסר ה, כ"י וטיקן).