קל לא נצא.

— פִע', עִוֵּר, — עשה שיהיה עִוֵּר, blenden; aveugler; to blind, make blind: ואת בני צדקיהו שחטו לעיניו ואת עיני צדקיהו עִוֵּר ויאסרהו בנחשתים ויביאהו בבל (מ"ב כ"ה ז). — ובהשאלה, עשה שלא יראה: ושחד לא תקח כי השחד יְעַוֵּר פקחים ויסלף דברי צדיקים (שמות כג ה). לא תטה משפט לא תכיר פנים ולא תקח שחד כי השחד יְעַוֵר עיני חכמים ויסלף דברי צדיקים (דבר' יו יט). — ובמדר': ונטל קרן הודו מבין עיניו ועיור את עינו עד כאן עלתה למשה (מד"ר דבר' יא). לזה (לצדקיהו) עוורו עיניו ולזה (לשמשון)  עוורו עיניו (תנחומ' אחרי א). — ובסהמ"א: כי היה מנהג מלך פרס כל מי שמיקל מלכותן מעוורין עיניו (ערוך ערך חרש). ויאמר המלאך (אל טובי) מי שעור אותך ממאור עיניך הוא ירפאך כי צדיק אתה (ספ' טוביה ה, סבסט' מונסטר). ובאפל אז נפשם לפי חרב דכאה לא עוד עורו עינם עתה שוא ורמיה (מיכל, הריסות טריא). — ובהשאלה: התעו כהני מצרים את המון עם ארצם ויעורו את עיניה' באמונות וחזיונות שוא וכוזבות (שיינהק, תוה"ח, העוף נא קסח). 

— פֻע', °עֻוַּר, עֻוְרוּ: אך עורו עיני עם אזניהם נאטמו (שם).

— הִתפ',*הִתְעַוֵּר, נִתְעַוֵּר —נעשה עור: כנשבע זה צדקיהו וכו' ונתעורו עיניו וכו' כאשר שבועה ירא זה שמשון וכו' ונתעורו עיניו (תנחומ' אחרי א). — ובסהמ"א: שמי שעומד במקום מלך פרס ושואל איזהו חשוב הוא איש מלחמתו מכת עין תוחבו וכאילו תובע עיניו להתעוור (ערוך ערך חרש). מי שיבחר אחת משתי הדעות אם מפני גידול או לתועלת אחת מן התועלות הוא יתעוור מראות הנכונה (ר"ש א"ת, מו"נ ב כג).