עוֹרָה

°, ש"נ, — כמו עוֹר: כי בחמשי יום המקולל לערב משחשיכה הלך ר' יצחק בר' אלעזר מבלויש והיה משקה סוסו בנהר והיה נושא את עורה ווירא בחיקו שהיה מביאה מבית עירון אחד ונשמט אחד משולי העורה שקורין פאו והיה נראה מתחת סרבלו ובא גולייר אחד גם הוא להשקות סוסו ובבואו ראה סוס הגולייר לובן העורה וקפץ לאחריו ולא היה יכול להביאו במים (QGID II, 32).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים