ש"ז, מום העִוֵּר, Blindheit; cécité; blindness: יככה יי' בשגעון וְבְעִוָּרוֹן ובתמהון לבב (דבר' כח כח). ביום ההוא נאם יי' אכה כל סוס בתמהון וכו' וכל סוס העמים אכה בַּעִוָּרוֹן  (זכר' יב ד). — ובמדר': אין צער גדול ואין יסורים גדולים וקשים כעורון עינים (מדר' תהל' קמו). — ובסהמ"א: וזה נקרא כניעה מדרך ההסכמה אבל על דרך האמת הוא דלות הנפש ועורונה (ר"י א"ת, חו"ה, הכניעה ב). והרביעי חשבונו עם נפשו בגודל טובות האלהים עליו בהערתו אל מה שיש בו חיותו בשני העולמים בתורה נכבדת נאמנה להסיר עורונו ולבער סכלותו (שם חשבון הנפש ג). כי העורון העדר ומציאותו אמנם יהיה בדבר שיהיה מטבעו להיות בו הראות והראות הוא הקנין (ר' זרחי' מברצלונה, פי' משלי, השחר שנה ב, 224). רק הוא שולל הראות ממנה עם היות שאין מדרכה קבול הראות והעורון (ר"י מוסקאטו, קול יהודה לכוזרי ב ב). — ואמר המשורר: בשבחו אני אחל וטובו לא איחל כי אפס שברון וזאת יורה עלי כי לא שקר מלי ואין בם עורון (מנחם בן סרוק, אדוני, שער השיר 1). מה לי עוד בתבל לולא שאת עורוני (רשב"ג, נחר בקראי). — ואמר הפיטן: טהור עין פקח עין לעניי שלח אורך והאר עורוני (ששוני רב, קונטרס הפיוט' 47). ממרום השמיע נלאתי טעון והכני בעורון ובשגעון ופקד עלי עון נוב וגבעון (איכה ישבה חבצלת, קינ'). — °ומ"ר עִוְרוֹנִים: שלח אלהים השכל אליה לפרוש כנפיו עליה ולהאיר באורו עורוניה ולרוות במימיו צמאוניה וכו' (ר"י חריזי, תחכמוני, הקדמ').