עזק

1, ממנו עָזֵק.



1 גם בערב' עזק عزق במשמ' חפירה מסביב לשרשי הנטע [בכוש' עַזֶקת, בור, באר. בארמ' עזקה (דני' ו יח) עזקתא, טבעת. ומן חבור המשמ' בערב' ובארמ' יש להסיק שעקר פרוש השרש הוא: חפר חפירה עגֻלה כמו עוגה, עוקה.]

חיפוש במילון:
ערכים קשורים