עָזְנִיָּה

1, ש"נ, —  שם עוף דורס: ואת אלה תשקצו מן העוף לא יאכלו שקץ הם את הנשר ואת הפרס  ואת הָעָזְנִיָּה (ויקר' יא יג). והפרס וְהָעָזְנִיָּה והראה (דבר' יד יב-יג).  —  ובסהמ"א: והיית כעזנית עזאזל ודמית קאת מדבר וכוסו (רשב"ג, בחר מהחלי). השליח השלישי הוא העזני"ה מלך העופות הדורסים (ר' קלונימוס, בעלי חיים ב ד).  אדוני שליח עופות הדורסי' אני ויאמר לו ומי שלחך פה אמר מלכנו ומי הוא מלככם ויאמר עזני"ה נפלא' מאד (שם ג י). אמר המלך תאר לי צורת העזני"ה מדותיה והנהגותיה ויאמר כן אעשה אדוני המלך (שם). ומהעופות אלעוקבן שהיא עזניה (צידה לדרך א כט).  עזניה היא עזה וחזקה לדרוס ושמה אבישטרו"ץ ואוכלת ברזל וזכוכית וגם לזה נקרא עזניה (ר"י קארו, תולד' יצחק, פה.). 



1 [ עי' עוֹז. הקדמונים שלנו גזרוהו מן עזז, ואמר ראב"ע (ויקר' יא יד) וז"ל: ועזניה מן עוז והנו"ן נוסף והוא הנקרא עקאב, ע"כ. ורד"ק (בשרשיו) אמר, וז"ל: כי על רוב עזה נקראת כן, ע"כ. וכן (חזקוני, ויקר' שם): העזניה אורפריש ועל שם עזותה ועקשותה נקראת כך; ועי' גם ריב"ג (בשרשיו). ואולי הוא שם נכרי.]

חיפוש במילון:
ערכים קשורים