עֲזֵקָה
°, עזיקה, ש"נ, — פרדס שעזקו אותו: נכרי שהיה מוכר פירות בשוק ואמר פירות הללו של ערלה הן של עזיקה1 הן של נטע רבעי הן לא אמר כלום (יבמ' קכב.).
1 [עי' הערוך, רש"י ותוספ'. ובתוספ' מנח' פד. מובא פרוש שהוא על העיר עזקה שפרותיה משובחים. ובתוספת' בדפו' (תוספת' דמאי ה ב) הגרסה: עזק, וכן בירוש' דמאי ו י, הוצ' לונץ.]