עֻזְרָד

*, עוזרד, ש"ז, מ"ר עֻזְרָדִים, עוזרדין — קנה שנתיבש ונעשה קשה: ש"מ כאן בעוזרדין1 כאן בשאין עוזרדין1 ש"מ (ערוב' לד:). — ובסהמ"א: בקנים קטנים שהן עוזרדין שהן כמין ירק ונוחים להרכיבם ולנטותם (ר"ח שם). ועי' עזרר.



1 [כך הגרסה בדפו'. ופרשו הגאונים (תשו' הגאונ' הרכבי כז): עוזרדין וכן פירושו בלשון ארמי קני דזרדתא ובלשון ישמעאלי קצב פארסי, ע"כ. ולפי זה הוא כמו זרד. אולם בכ"י מיכ' ובדפו' קדמונ', הגרסה: עוזררין, עי' ד"ס הערות. ולדעת לֵו (שמות הצמחים, עמ' 289) הוא שבוש מן וורד, כמו בתוספת' כלא' ג יה, וכן דעת קוהוט: אבל זה נגד כל דעות הראשונים.]

חיפוש במילון:
ערכים קשורים