ש"ז, מ"ר עֲזָרִים, — מס שהטילו הקהלות על צרכי אכל נפש1: יחידים מקהל נתחייבו ליחיד אחד מקהלם שקנה עזרים הנקראים שישא"ש היין והבשר וזהו טופס שטר חיובם שאמרו לנו פלוני ופלוני וכו' תנו לו לפלוני קונה עזר היין והבשר של שנה פלונית מחמת שאנו מודים וכו'   (ריב"ש, שו"ת תכו). ובכל קהילות ישראל שיש בודקים שכורים מהקהל לא ירים איש את ידו לשחוט ולבדוק במקולין בלעדיהם אין צריך לומ' קונה העזר עצמו כדי להרחיק מן הכעור ואפי' יהיה מומחה כאילא ביבנה מאח' שמן הכשרו' נוטל עזר ולא מן הטרפו' (שם תק).