ש"נ, סמ' עֶזְרַת, כנ' עֶזְרָתִי,-תֵנוּ,-תֵךְ, —  כמו א. עֵזֶר ב): אורו מרוז אמר מלאך יי' ארו ארור ישביה כי לא באו לְעֶזְרַת יי' לְעֶזְרַת יי' בגבורים (שפט' ח כג). ומה תעשו ליום פקדה ולשואה ממרחק תבוא על מי תנוסו לְעֶזְרָה ואנה תעזבו כבודכם (ישע' י ג). הנה כה מבטנו אשר נסנו שם לְעֶזְרָה להנצל מפני מלך אשור (שם כ ו). הוי הירדים מצרים לְעֶזְרָה ועל סוסים ישענו וכו' וקם על בית מרעים ועל עֶזְרַת פעלי און (שם לא א-ב). הנה חיל פרעה היצא לכם לְעֶזְרָה שב לארצו מצרים (ירמ' לז ז). האם אין עֶזְרָתִי בי ותשיה נדחה ממני (איוב ו יג). כי אראה בשער עֶזְרָתִי (שם לא כא). עודינה תכלינה עינינו אל עֶזְרָתֵנוּ הבל בצפיתנו צפינו אל גוי לא יושיע (איכ' ד יז). ויתן (אחז כסף וזהב) למלך אשור ולא לְעֶזְרָה לו (דהי"ב כח כא). — במלחמה: פוט ולובים היו בְּעֶזְרָתֵךְ (נחו' ג ט). ואתה יי' אל תרחק אילותי לְעֶזְרָתִי חושה (תהל' כב כ). אל תט באף עבדך עֶזְרָתִי היית (שם כז ט). החזק מגן וצנה וקומה בְּעֶזְרָתִי (שם לה ב). אלהים לנו מחסה ועז עֶזְרָה בצרות נמצא מאד (שם מו ב). — ובתלמו': על אלו מתריעין בשבת וכו' ר' יוסי אומר לעזרה ולא לצדקה (תענ' ג ז). ובמשמ' אשה1: מיועדת לי מהו עזרתי מהו נגדתי מהו (קדוש' ו.) —  ובסהמ"א: וילך (אנטיפטר) לעזרת גבינואו' וימצאו בדמשק (יוסיפון רכז). —  ואמר המשורר: אשר צריך לעזרתי כמו מלכו ירציני וילעג לי אשר צריך אני אליו ויבזיני (ר"ש הנגיד, ב"מ א מג, הרכבי). התנגשו התקדשו חברו חושו לעזרתי וידי חזקו (רשב"ג, בימי יקותיאל). אם אתה עזרה לימיני הן שחת רשתם חנם מזורה (ר"י נג'ארה, אני ליי', עולת חדש ג). ופתאם לפתע באה עזרתי ממקום לא קויתי ובהסח הדעת מאתים אלף בגורל זכיתי (יל"ג, בירח בלילה).