פ"י, עֲזָרָנִי,-רָנוּ, עֲזָרְךָ,-רוֹ, עָזַרְתָּ, עֲזַרְתָּנִי,-תִּיךָ,-תִּיךְ, עָזְרוּ, עֲזָרֻם, עֲזַרְתֶּם, עֹזֶר, עוֹזֵר, עֹזְרֵי, עֹזְרָי, עֹזְרֶךָ, עֹזְרָיו, עֹזְרֶיהָ, עָזֻר, בָּעְזֹר, לַעֲזֹר,-זוֹר, עָזְרֵנִי-נוּ, לְעָזְרוֹ, עָזְרֵנִי-נוּ, עִזְרֻנִי, יַעֲזֶר, יַעַזְרֶךָּ, יַעַזְרֵהוּ-רֶהָ,-רֶם, יַעֲזֹרוּ, יַעְזְרוּ, יַעַזְרֻנִי, יַעַזְרוּנִי, יַעְזְרֻכֶם, יַעַזְרֻהוּ, — עָזַר את פלוני, לפלוני, נתן לו כח ויכלת להנצל מצרה, helfen; aider; to help:מאל אביך וְיַעְזְרֶךָּ ואת1 שדי יברכך (בראש' מט כה). אי אלהימו צור חסיו בו אשר חלב זבחימו יאכלו ישתו יין נסיכם יקומו וְיַעְזְרֻכֶם יהי עליכם סתרה (דבר' לב לז-לח). עד הנה עֲזָרָנִי יי' (ש"א ז יב). ואין עֹזֵר לישראל (מ"ב יד כו). אל תירא כי עמך אני אל תשתע כי אני אלהיך אמצתיך אף עֲזַרְתִּיךָ אף תמכתיך בימין צדקי (ישע' מא י). כה אמר יי' עשך ויצרך מבטן יַעְזְרֶךָּ אל תירא עבדי יעקב (שם מד ב-ג). ואדני יי' יַעֲזָר לי על כן לא נכלמתי (שם נ ז). וקצף גדול אני קצף על הגוים השאננים אשר אני קצפתי מעט והמה עָזְרוּ לרעה (זכר' א יה). יתום אתה היית עוֹזֵר (תהל' י יד; גם שם כב יב; שם ל יא; שם כד ו; שם עב יב; שם קז יב). יי' לי בְּעֹזְרִי ואני אראה בשנאי (שם קיח ז). וַיַּעְזְרֵם יי' ויפלטם (שם לז מ). אלהים בקרבה בל תמוט יַעְזְרֶהָ אלהים לפנת בקר (שם מו ו). עָזְרֵנִי אלהי ישענו על דבר כבוד שמך (שם עט ט). אתה יי' עֲזַרְתַּנִי ונחמתני (שם פו יז). עָזְרֵנִי יי' אלהי (שם קט כו). תהי ידך לְעָזְרֵנִי כי פקודיך בחרתי (שם קיט קעג). תחי נפשי ותהללך ומשפטך יַעַזְרֻנִי (שם קעה). מה עָזַרְתָּ ללא כח (איוב כו ב; גם שם כט יב; שם ל יג). שלום לך ושלום לעזריך כי עֲזָרְךָ אלהיך (דהי"א יב יט). ויהי בֶּעְזֹר האלהים את הלויים וכו' (שם יה כו). יי' אין עמך לַעְזֹר בין רב לאין כח עָזְרֵנוּ יי' אלהינו כי עליו נשענו (דהי"ב יד י). ויזעק יהושפט ויי' עֲזָרוֹ (שם יח לא). כי יש כח באלהים לַעֲזוֹר ולהכשיל (שם כה ח). וַיַּעַזְרֵהוּ האלהים על פלשתים (שם כו ז). להם (לאלהי מלכי ארם) אזבח וְיַעְזְרוּנִי (שם כח כג). — עָזַר אחרי פלוני: וַיַּעְזְרוּ אחרי אדוניה (מ"א א ז). — ועָזַר לפלוני במלחמה וכדומ', השתתף עמו, נלחם אתו יחד בהאויב, mithelfen; aider; to help: ואתם תעברו חמשים לפני אחיכם כל גבורי החיל וְעֲזַרְתֶּם אותם (יהוש' א יד). עלו אלי וְעִזְרֻנִי ונכה את גבעון (שם י ד). עלה עלינו מהרה והושיעה לנו וְעָזְרֵנוּ כי נקבצו אלינו כל מלכי האמרי (שם ו). ותבא ארם דמשק לַעֲזֹר להדדעזר מלך צובה (ש"ב ח ה). וַיַּעֲזָר לו אבישי בן צרויה ויך את הפלשתי וימתהו (שם כא יז). שלשים ושנים מלך עֹזֵר אתו (מ"א יו). ומצרים הבל וריק יַעְזֹרוּ (ישע' ל ז). ואביט ואין עֹזֵר ואשתומם ואין סומך (שם סג ה). על היום הבא לשדוד את כל הפלשתים להכרית לצר ולצידון כל שריד עֹזֵר (ירמ' מז ד). בתתי אש במצרים ונשברו כל עֹזְרֶיהָ (יחזק' ל ח) ידברו לו אלי גבורים מתוך שאול את עֹזְרָיו (שם לב כא). בנפל עמה ביד צר ואין עוֹזֵר לה (איכ' א ז). והמה בגבורים עֹזְרֵי המלחמה (דהי"א יב א; גם שם יח). וממנשה נפלו על דויד בבאו עם פלשתים על שאול למלחמה ולא עֲזָרֻם (שם יט). והמה עָזְרוּ עם דוד על הגדוד כי גבורי חיל כלם וכו' יום ביום יבאו על דויד לְעָזְרוֹ עד למחנה גדול (שם כא-כב). ויצא אל פניו יהוא בן חנני החזה ויאמר אל המלך יהושפט הלרשע לַעְזֹר ולשנאי יי תאהב (דהי"ב יט ב;  גם שם כה ח; שם כו יג; שם כח יו). והנה מיכאל אחד השרים הראשנים בא לְעָזְרֵנִי (דני' י יג). ובא עד קצו ואין עוֹזֵר לו (שם יא מה). כי בשתי לשאול מן המלך חיל ופרשים לְעָזְרֵנוּ מאויב בדרך (עזר' ח כב).— עֹזְרֵי רהב אלוה לא ישיב אפו תחתו שחחו עֹזְרֵי רהב (איוב ט יג). ובינ' פָעו': ויי' יטה ידו וכשל עוזר ונפל עָזֻר ויחדו כלם יכליון (ישע' לא ג). — ובמלאכה: איש את רעהו יַעְזֹרוּ ולאחיו יאמר חזק (ישע' מא ו). ויצו דוד לכל שרי ישראל לַעֲזֹר לשלמה בנו (בבנין המקדש) (דהי"א כב יז). ויועץ (חזקיהו) עם שריו וגבריו לסתום את מימי העינות אשר מחוץ לעיר וַיַּעַזְרֻהוּ ויקבצו עם רב ויסתמו את כל המעינות (דהי"ב לב ג-ד).— ובבקשה והחלטה וכיוצא בזה: אך יונתן בן עשהאל ויחזיה בן תקוה עמדו על זאת (בענין אספת הקהל) ומשלם ושבתי הלוי עֲזָרֻם עזר' י יה.  ואמר בן סירא:  נגד קמי הייתה לי עזרתני ברוב חסדיך (ב"ס גני' נא ב). ואפנה סביב ואין עוזר לי ואצפה סומך ואין (שם ז).— ובתו"מ: אשכחיה ר' יוסי לאליהו א"ל כתיב אעשה לו עזר במה אשה עוזרתו לאדם (יבמ' סג.). לשני כלבים שהיו בעדר וכו' בא זאב על האחד אמר האחר אם איני עוזרו היום הורג אותו ולמחר בא אלי (סנה' קה.). הוא דמשק אליעזר שבשבילו רדפתי מלכים עד דמשק ועזרני האל (מד"ר בראש' מד). אמרה להם (קמחית לחכמים) כך יעזרו עלי אם ראו קורות ביתי שערות ראשי מימי (שם במדב' ב).— ובסהמ"א: אבל דין האשה הזאת כמה שפירשנו למעלה שכבר קנתה בחליפ' מה שהקנה לה לפי מה שפירשנו וכך הדין ברוך העוזר (רה"ג, תשו' הגאו' הרכבי ר, 94). וישלח גביאונוס אל הורקנוס ואל אנטיפטר לבוא אליו ללכת יחד אל תלמי לעזור לו (יוסיפון מב, פרנקפ'). ויבא גביאונוס מצרימה ויושב את תלמי במלכותו ויעזרהו וכו' (שם). שלא תזכיר שם שמים לא באמת ולא בחנם לא בלעז ולא בשום לשון כמו שרגילים לומר כך יעזרני ה' ואתה אל תאמר כך (ספ' חסידים תתתקצז). וכן יעזרו צורות המזלות שבהם הכוכבים (ר"י הכהן מטוליטולא, אותות השמים ומשפטי הכוכבים, ח:). ופרות האילנות השקדים היבשים וכו' אלו כלם מועילי למשגל כי יעזרו אל הקושי ויוסיפו בזרע (ר"מ אלדבי, ש"א ה, פא.). ויאמר לה (להזקנה) אשת פלוני אהבתי עזרני עליה ואתן לך מתנות (משלי סנדאבר, מז.). אחרי זה הגלה קיסר רומי כל שרי היהודים והביאם לרומי וגם שם יד ה' היתה בם ובהשתנות האוירים והמזונות והעון והעוזר מתו כלם וברומי היתה קבורתם (ר"ש אבן וירגא, שבט יהודה 2). כי פחד מאומרו שהתעזרות התחתון עוזר רוכב שמים בעזריך שלא יובן כמו שאמרנו אלא דברים כפשוטם (ר' יהודה אריה די מודינא, ארי נוהם ג ל). — ואמר הפיטן: ותהיה עוזר את יקומי ותידע שיבתי וקו[מי] (Kahle, Masor. d. West, ג). — ואמר המשורר: עלי אלי ועזריני ידידי עלי ימים גזלוני כבודי (ר"ש הנגיד, עלה, הרכבי 21). זוחל הערים ויגזור ואשה לחטא תעזור לחמו ישימו מזור אין תבונה בו (ר"י הלוי, אפתחה שערי רנני). והנהו היום ראש לנזירים ועוזר לכל הנעורים (עמנו', מחבר' ח).— עָזוּר וְעָזוּב, עי' עָזוּב.— ומשל: מומך נסתר בעוד מזלך יעזרך (משלי חכמים קלז).— ובחכמת הנתוח: ובראש עצם הראש הנקרא עוזר וקצה אחד מתמיד בקצה החזה והוא כלי הגרון (רש"ט בן יצחק מטורטוסא, ספ' אלמנצור לאלראזי, שער ב).

— נִפע' נֶעֱזַרְתִּי, לְהֵעָזֵר, יֵעָזְרוּ, — נֶעֱזַר פלוני, שנִתן לו כח להנצל מצרה וכדומ': יי' עזי ומגיני בו בטח לבי וְנֶעֱזָרְתִּי ויעלז לבי (תהל' כח ז). — נֶעֱזַר על פלוני, התגבר עליו בכח הָעֵזֶר שבא לו: ויעשו מלחמה עם ההגיראים ויטור ונפיש ונודב וַיֵּעָזְרוּ עליהם וינתנו בידם ההגריאים (דהי"א ה יט-כ).— ונֶעֱזַר, במשמ' אמץ כחו למען יחזק: ויעש בירושלם חשבנות וכו' ויצא שמו עד למרחוק כי הפליא לְהֵעָזֵר עד כי חזק (דהי"ב כו יה). — ובמשמ' מצא עֵזֶר: ובהכשלם יעזרוּ עזר מעט ונלוו עליהם רבים בחלקלקות (דני' יא לד). — ובסהמ"א: בעת ההיא יהיו כל מוטות הרשע נתוקות ושבורות והנפשות הרצוצות ביד יצר הרע נעזרות (ראב"ח הנשיא, הגיון הנפש, טו.). ולא יתכן שיקבל ההמון מיחיד אלא אם יהיה נביא או נעזר בענין האלהי (ר"י א"ת, הכוזרי ג לב). סמוך לבם בטוח ביוי לא יראו מצוררים בו יהיו נעזרים ובצל ידו נסתרים (ר' שמואל בן עלי, אגר', תרביץ ב 59). לא יכזבו מימיו ישא שלום משע[ר] הישיבה האהרונית הנעזר בשם אלהי יעקב (ד"ה יהודי מצרים וא"י א, מן 21).— ואמר המשורר: עשה אשר חפץ ומקים אשר גזר עריצים ייראוהו ואמר כל נעזר עזרי מעם אדני (ר"י הלוי, אצולה מרוח הקדש). ובעיר נא אמון ראיתי המבין אליעזר ושירו על ריק נעזר ובאזור שוא נאזר (ר"י חריזי, תחכמונ' יח). פלאות צור שרו עמו כנעזרו ועטו בסוף אל תוך הים באו וכל המונם היה כסוף (ר' יוסף אלברדאני, גנזי שכטר ג, דודסון 95).

— הִפע', הֶעֱזִיר, מַעְזְרִים,— הֶעֱזִיר לפלוני, עָזַר לו: ויזבח (אחז) לאלהי דרמשק המכים בו ויאמר כי אלהי מלכי ארם הם מַעְזְרִים2 אתם להם אזבח ויעזרוני (דהי"ב כח כג).— ומקו' לַעֲזִיר, כמו לְהַעֲזִיר: ועתה טוב כי תהיה לנו מעיר לַעְזִיר3 (ש"ב יח ג).

— הָפע', °הָעֳזַר, הועזר,— שעזרו אותו: וחלילה לי לומר כי אכל (השם) אוכל או שתה כל משקה וכו' או הועזר מן בשר ודם וכו' (ננסתור הכומר 1).

— הִתפ', °הִתְעַזֵּר,— עָזַר וחִזק את עצמו: אין מתעזר אין עוז אוזר חץ פתאם היו מכותם (עמנו', מחב' יב).