ש"ז, כנ' עֶזְרִי, עֶזְרֶנּוּ, עֶזְרְךָ, ־רֶךָ, עֶזְרוֹ־רֹה, עֶזְרָם, — א) מי שֶׁעֹזֵר לחברו בדבר מן הדברים, Helfer; aide; helper: ויאמר יי' אלהים לא טוב היות האדם לבדו אעשה לו עֵזֶר כנגדו וכו' ולאדם לא מצא עֵזֶר כנגדו (בראש' ב יח-כ). ואני עני ואביון אלהים חושה לי עֶזְרִי ומפלטי אתה (תהל' ע ו). — ובמשמ' שם הקבוץ, עֹזְרָיו: וכל אשר סביבתיו עזרה1 וכל אגפיו אזרה לכל רוח (יחזק' יב יד). — ב) שם מפשט, עצם הפעולה שעל ידה נחלץ האדם מצרתו, Hilfe; secours; help: כי אלהי אבי בְּעֶזְרִי ויצילני מחרב פרעה (שמות יח ד). ידיו רב לו וְעֵזֶר מצריו תהיה (דבר' לג ז). רכב שמים בְּעֶזְרֶךָ ובגאותו שחקים (שם כו). מי כמוך עם נושע ביי' מגן עֶזְרֶךָ ואשר חרב גאותך (שם כט). על עם לא יועילו למו לא לְעֵזֶר2 ולא להועיל כי לבשת וגם לחרפה (ישע' ל ה). שחתך ישראל כי בי בְּעֶזְרֶךָ3 אהי מלכך אפוא ויושיעך ככל עריך (הוש' יג ט-י). ישלח (אלהים) עֶזְרְךָ מקדש ומציון יסעדך (תהל' כ ג). נפשנו חכתה ליי' עֶזְרֵנוּ ומגננו הוא (שם לג כ). ישראל בטח ביי' עֶזְרָם ומגנם הוא (שם קיה ט). אשא עיני אל ההרים מאין יבא עֶזְרִי עֶזְרִי מעם יי' עשה שמים וארץ (שם קכא א-ב). אשרי שאל יעקב בְּעֶזְרוֹ שברו על יי' אלהיו (שם קמו ה). ובהכשלם יעזרו עֵזֶר מעט (דני' יא לד). — ובמדר': וכל מי שאין לו אשה שרוי בלא טוב בלא עזר בלא שמחה בלא ברכה בלא כפרה (מד"ר קהל', ראה חיים). על שם בשר ודם נקרא שמו אדם ומשבנה לו עזר נקרא שמו ביניהם י"ה (ר' יהושע בן קרחה, פדר"א יב). — ובמשמ' אשה: הכתנות שעשה הקב"ה לאדם ולעזרו היו עם נח בתיבה והנחילם לנמרוד (ילק' בראש' סב). — ובסהמ"א: אמר הכוזרי וזה מנטותך ועזרך לעמך (ר"י א"ת, הכוזרי א צג). שושנת [עמ]קנו מרנא ורבנא נתנאל עזר הישיבה ההוגה דת נפש משיבה (ד"ה יהודי מצרים וא"י ב, מן 168). וגם הוא מלובש מעיל חן מעיל הוד וכמה מעילים יהי א' בעזרו לעולם אויביו בחרבו נפולים (ר' שמואל בן עלי, אגר', תרביץ ב, 71). אל תפחדו כי הנבואה דברה בכשלם עזר מעט נעזרו (רשב"ג, בימי יקותיאל). דולקי אור בישעם ועזרם גזרת פנינים גזרם מדור לדור יעמד נזרם (ר"י הלוי, יאתה ממשלה). ומצא טוב ונתאם בעזר ונתנחם בטוב (ר' שמואל, גנזי שכטר ג, דודסון, 36).