1, תָּעִיק, עָקָה העגלה הטעונה, השמיעה כעין קול צעקה מפני המשא הכבד על גלגליה וכדומ': הנה אנכי מעיק תחתיכם כאשר תָּעִיק2 העגלה המלאה לה עמיר (עמו' ב יג).

— הִפע', הֵעִיק, מֵעִיק, — הֵעִיק, עשה שיָעִיק, ובמליצה לקול רעש הארץ: הנה אנכי מֵעִיק תחתיכם כאשר תעיק העגלה המלאה לה עמיר (שם). — ובמדר' במשמ' הציק, לָחץ: ויחר אף יעקב ברחל א"ל הקב"ה כך עונים את המעיקות חייך שבניך עתידים לעמוד לפני בנה ויאמר התחת אלהים אני (מד"ר בראש' עא). — ובסהמ"א: אשרי עין שרואה צאת המלך ביום קרב בחמה זרוחה ופליאה חיליו כברקים ירוצון שנים לרבבה ואחד למאה קמיהם יעיקון כאשר תעיק העגלה המלאה (מנחם בן סרוק, מכת' ר' חסדאי למלך הכוזרי). מוכני (פרושו) הגלגל שהיה מעיק כשמושכו לקדש ידיו ממנו (רגמ"ה, תמי' כח:). ולא יעיקם מלהשתדל בהשגת ההצלחה והתכלית האחרון למין האנושי (ר"י אלבו, העקרים א ז). ואף המכחישים השכר והעונש הנפשיי יודו על היות הבחירה מוחלטת ביד האדם ושאין לו מעיק עליה ובה יוכל לבחור מה שירצה (שם ט). ולהיות כל זה מותר בלתי טבעי מונע ומעיק האדם מהשגת שלמותו האמתי הנפשיי (ר"י אברבאנל, פי' התורה, נח, ד"ה ואומר). וביען הסבות ההן שיעיקו כל אדם מהדבקות (שם, וירא, ד"ה וירא אליו). ואפילו שיהיו שלמים כירושלם יעיקו האנשים החכמי' ויסירום מדבקותם (ר"א ביבאגו, דרך אמונה א ב, י:.). וראיתי כי אין בידינו חבור כולל הכל על ספר נאסף למי שיכוין לעמוד על האמת בנקלה כי יעיקוהו רוב ההקדמות (ר' לוי בר' אברהם, ספ' פרדס החכמ', הקדמ', אוצה"ס ג). פנה אל רהבים ושטי כזב כדמות כלים יעקוהו אל ההצלחה המדומית על שהיא כלי לנצחית (ר"מ הנרבוני, המאמר בבחירה, ד"ח מא). ונתן טעם לדבריו מפני מה לא יכלו להעיק לו המזונות והאויר (ר"י מוסקאטו, קול יהודה לכוזרי א צה). כי השינה אחד מששים למיתה ואז לא יעיקהו הגוף כמו שיעיקנו בהקיץ (ר"ש אלמולי, פתר' חלומ', יב.). — ואמר המליץ: כי את מי לא העיקות בהעמיסך עליו משא לעיפה (רסע"ג, ספ' הגלוי קפו). — ואמר המשורר: אשוע מפני שוד הזבובים אשר לא יתנו השב רוחי בכל כחם יעיקוני כאויבים (ראב"ע, למי אנוס, כהנא א, 21). — הט שכמך לסבל ולא תעיק תחתיך משאה (ב"ז ב"ס ו כז). עגלות עמוסות אכל על דרכים תעיקנה (אייכנבוים, הבציר, ציון ב, 177). — ובינ' מֵעִיק, כמו שֵם, מציק, מונע: על דברי האויב המרגיז לנפשו אשר האלהים ינקום נקמתו וידרוש ויבקש מיד מעיקי בני מקרא יצ"ו (סהל בן מצליח, אגר' תוכחה, לקו"ק 25). וכל חולי הוא אם בטוח אם בלתי בטוח והבטוח הוא החולי אשר אין מעיק מלרפאותו כראוי והבלתי בטוח היא אותו שיתחבר בו מעיק ולא יעזבנו להתנהג בו כנכון הנהגתו (קאנון א ב א ז). כי כוונת התור' בהיות' מיעדת לנו טובות גשמיות אל הי' ח"ו למה שהם היו השכר חליל' אלא הכונ' להסרת המעיק כי אם האדם לא יהי' לו לאכול אם אין קמח אין תור' וכו' בהסרת המעיקים ובהמציא הקניני' הטובים וכו' כאמרו ואהבך אין הכונ' אלא מה שיש בהסרת החולי שהוא הסרת המעיק (ר"י אבוהב, נהר פישון, מצורע, כא:). כשיהיו המים למעלה כשיכריחם מעיק אי אפשר שיתחיל בתנועה עד שיסתלק המעיק א"כ אלו היסודות תחלת תנועתם היא במהוה ומסיר המעיק (שם טוב, מו"נ ב, הקדמ' יז). ומלבד היותה בלתי נותנת שלמות לעוסקים בה הנה היא באופן מה מעיקה לשלמותם (ר"י מוסקאטו, קול יהודה לכוזרי א ג). וכשיוסרו המעיקים ההם וההפכים יחוברו אל הסכמה אחת אז תבנה ותכונן הדת וארמונה על משפטו ישב (שם פ). שהיו מדינות רשעות ומעיקות אל ההצלחה המנהיגים בהם רעים מבזים החכמה והידיעה (ר' יוסף שם טוב, כבוד אלהים, יג:). ואחר זה באר מעיקי האומה בכללה והורה שהם שני מינים אם מעיקי הגוף בעבודה קשה בעול הגלות הזה אם מעיקי הנפש בטענות מזויפות לחלוק על התורה (אברהם שלום, נוה שלום ט ט, קסט.). כל מי שקורא ק"ש כתקנה ואין בו שמץ דופי של חטא נשמתו עולה בישיבה של מעלה בלי מעיק (ר"ן בר"י אלחנן, עה"מ, קרית ארבע קלה). — צורה מְעִיקָה: ואחר שהדבר אמנם יתהוה מצד ההעדר המוסד עם שיש בו צורה מעיקה ומשנה כ"ש שיתהוה הדבר מההעדר אשר אין בו צורה מעיקה ולא משנה כלל והוא ההעדר הגמור (ר"י אברבאנל, מפעל' אלהים ד ד). — ויָעִיק מֵעִיק: ומהם ענינים יבואו מחוץ ויעוררו על התנועה התגברות וניצוח וכו' או מעיקים יעיקו מתנועה הכרחית עד שכאשר יסתלקו תהיה התנועה (ראב"ד, אמו"ר 42). כי ליסודות חומר משותף מתפעל לא ישפע על דבר מהם שלמותו אלא על מזג מה ותכונה מה ואם יעיק מעיק מחוץ מהגיע זה המזג לא יהיה שפע זאת הצורה או כחותיה על השלמות (שם 94). עיניך יביטו אל היושר והאמת ולא יעיקך מעיק ועפעפיך יישירו נגדך (רלב"ג, משלי ד, בסוף). ולזה כאשר יתבודד באהבתו ויסכימו בו התנאים וישלימו ההכנות כאשר לא יעיק מעיק מחוץ אין ספק בשיושפע עליו רוח נבואי (ר"ח קרישקש, אור יי' ב ד ד). אי אפשר שיהיו מים בפועל מבלתי שיעיקם מעיק  לירד למטה לא ירדו לעולם (שם טוב, מו"נ ב, הקדמ' יז). העם המושגח מהאל יהיה נעדר המונעים מהשיג שלמותו ולא יהיו לו מעיקים יעיקוהו מהצלחתו (ר"א שלום, נוה שלום ט ו, קסא:).

— הָפע', °הוּעַק, מוּעָק, שהעיקו אותו: ויתבאר אז היותו קצר יד ונמנע ומועק מדבקות ההצלחה (פרקי ההצלחה א, מיוח' לרמב"ם, בספ' פאר הדור, לג:.). ואיך יאמר באליהו שהוא נשאר בגופו להיותו מועק בזה בגשם העפריי (שם ב, לה:.).