מוּעָקָה

1, ש"נ, — כלי מְעַנִּים ישימו על מתני המעֻנּה יעיקוהו בו: הבאתנו במצודה שמת מוּעָקָה במתנינו הרכבת אנוש לראשנו באנו באש ובמים (תהל' סו יא-יב). — ובהשאלה, °בכלל צרה: ויהי כאשר מעלנו באלהינו הביאנו במשפט וישת מועקה במתנינו ויער את רוח הפקידים אשר היו על ישראל וישימו עלינו שרי מסים (מכתב חסדאי למלך הכוזרים).



1 אולי משרש עוק, עיק.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים