°, ש"נ, — כמו עִיּוּף, ב. עִיפָה: אוכצנא קטלה בפ' המפקיד וכו' פי' עייפות (ערוך ערך אכצן). אובצנא עייפות ויגיעה ממשאה (רש"י, ב"מ עח.). אובצנא עייפות שאינו יכול לזוז ממקומו (הוא, שבת קו:). סינוק לשון עייפות (הוא, פסח' ג:). ותלה כמו ותלאה לשון עייפות כתרגומו (הוא, בראש' מז יג). עלפו לשון עייפות (הוא, ישע' נא כ). ואני שוכב פרקדן מרוב העיפות (רמב"ם, אגר' קובץ אגר', י:). כי אותה עייפות באה לו מהמלחמה שעשה (ספר הישר, ספורים). ולפי שהעיף צמא למים קראו בדרך ההשאלה לצמא עיף ואע"פ שאין בו ענין העיפות כ"א ענין הצמאה לבד (רד"ק, השרש', עוף). ומה שאמרתי לך שהוא בא הרבה פסוקים באו במקרא כמוהו והוא נרדם ויעף וימת שהיה לו לומר ויעף וירדם וימת כי לא היה עיף בעבור שהיה נרדם רק מפני  העיפות שהיה בו נרדם (ר' זרחי' מברצלונה, פי' משלי, י ד השחר ב, 229). ואמנם ישתנו שכלי הזקנים אשר הגיעו לסוף הזקנה לעייפות האבר המקבל השכל (רש"ט פלקירא, המעלות ב, 43). אמי שמעי דברי והסתכלי בהם והתחזקי בטוב נחמה והתעלי מהדמות לשאר נשים בעייפות החרדה ובהתעוררות יגון האבל (הוא, צרי היגון, ז:). ר"ל שהיא (התורה) כמים עמוקים בשכל האדם בכח דבריו ולפי העומק ההוא רבים מבני אדם לא ישתו מהם וימותו בצמאם ובעייפותם לפי שאין להם חבל מספיק לדלותם (ר"י בר' אנטולי, מלמד התלמידים, הקדמ', ב:). רחיצת הרגלים מועלת לכאב הראש והעינים ומסירה עייפות ומרגשת לאכול בתאוה (ר"י זבארה, שעשוע' ו, דודסון 55). בשקידה עצומה ייעף לבבו ובעייפותו ילאו כל האיברים (ר"י אבן לטיף, אגר' התשוב' 53). אבל אם מתה בדרך ולא הרגיש בה עייפות טורח הדרך לא יוכל לישבע שמחמת מלאכה מתה (טוחו"מ, שואל שמ ה). אבל היכא שנכנס בה חלשות ועייפות מטורח הדרך אפי' שלא מתה מיד אלא מתנוונת והולכת זמן מרובה מתה מחמת מלאכה קרינן ביה (שם). כי היא (הנפש העייפה) תצטרך החזוק במשקה הלביי ולזה היא חוזרת מיד  אל עייפותה (ר"י ערמאה, יד אבשלום על משלי כו, ד"ה טוב שבת).