°, ש"ז, מ"ר עִירוֹנִים, עִירָנִים, — אזרח ותושב קבוע של העיר, Städter, Bürger; citoyen, bourgeois; citizen, burgher, ובמשמ' אזרח שאינו יהודי: וששאלתם על העירונים שבנו מגדל על יסוד חומת ראובן וכו' וראובן אמר שהעירונים העבירו עליו את הדרך וכו' העירונים אמרו שבדין בנה (מהר"ם מרוטנבורג, שערי תשוב' קפ, 221). וכבר היה מעשה ברעגנשפור"ק ששלח עירין1 שחלה אחר מאכל יהודי ושלחו לו ע"פ (רופאי) [חכמי] העיר (מרדכי, שבת רנב). הרבה מהם ברחו דרך חצרות לבית העירונים ונמלטו (ספ' חסידים תתתתרסב). כי העירונים שבכל עיר ועיר אשר באו שם התועים התגרום בנו כי גם ידם היתה עמהם להבריח שרש וגפן (הגזרות הישנות, משנת תתנ"ו 3). ויקח מקצה העירונים ויקץ את ידם (שם 4). ואנחנו בני מגנצא הנחנו ספרי התורה כלי חמדתינו וספרים וכל מאודינו בין זאיבי ערב בין העירונים להקל מעלינו לברוח על נפשינו Monats. 1895, 458. ובקשו מ"ו הרב ר' יעקב ובנו הר"ר מאיר הי"ד מן העירונים שיתנו להם רשות לתקן עצמם נגד הקידוש A. Epstein, Wormser Minhagbücher, XI . ובשנת תט"ו לפ"ק היה עירון חשוב נקרא רילוא שם XXVI. זכרון מה שאירע... שנעשה ריב וקטטה בין העירונים ובין השרים דלבורג אשר להם היה המשפט ללוות מתי ישראל ע"י אנשיהם מימים קדמונים (לקוטי פנקס ההקדש של ק"ק וירמישא, מק"נ ט, 12). ובפנינו החתומים מסר הנדיב ר' יהודה בר' שמואל כתב זה לעירונים הממונים לאמור הכתבים והחותמות של מכירת קרקעות להיותו בידים לעדות נאמנה QGJD. I. 18. הקרקעות והבתים שהיו של שני עירונים (שם 45). אז נתקבצו התועים והעירונים ועמי הארץ עלינו ויאמרו אלינו איה ההבטחה שלכם איך תוכלו להנצל שלמה בר שמעון, שם 4 II. אם יאמר לך חברך קח לך כ' ככרות ותחלקם לפרשי' ולעירונים ולכפרים לפרש שתי ככרות ולעירון ככר אח' ולכפרי חצי ככר וכו'ירחמיאל בן שלמה, חידות, JQR, 1899, XI, 380. עירונים או פקידים שלחו אחריו או שהלך מעצמו אליהם מחמת חוב שיש לו על ארמאים (ר"י איסרלין, תרומת הדשן ה, ב). חבורת אנשים ונשים והרבה נפשות הלכו מעיר לעיר לשמחת נישואין ועברו דרך עיר אחת של מושל רשע וכל משרתיו רשעים והעלילו עליהם לחייבם מיתה והריגה ותפשום כולם וחלקום העירונים בכל העיר בבתיהם כל איש וכל אשה לבד (שם רמא, עא.). שמעון תבע את ראובן איך שהשיג גבולו וקפח מחייתו כי כבר קנה יין שרף מן העירונים על ג' שני' ובעבור זאת עקר דירתו למקום הכליל שקנ' בתוכו היין ועכשיו קודם כלות הג' שנים הלך ראובן ורצה לקנות אותו מן העירונים בלא ידיעתו וכשמעו שרצה ראובן לקנות את היין אז השתדל הוא עם השר והעירוני' עד שהחזירו לו היין שרוף על ג' שני' אחרי' (מהרש"ל, שו"ת לה). בשנת רמ"ג אלף תפ"ג לנוצרי' התקשרו המון דלת העם בעיר פראג אשר נטו אחרי דת יאהניס הוס וקמו על ערוני וזקני העיר והרגו אותם (דוד גנז, צמח דוד ב, רמג, נד:). בעיר הגדולה ערפורט היה המולה ותלונת העם על זקני וערוני העיר בעבור שלוו כמה אלפים זהובים בלתי ידיעת העדה אשר בעבור זה לקחו את ראש הערונים וכו' ותלו אותו על עץ גם בעיר קוילן ושפאייר דנהר רינוס נקהלו בעת ההיא עדת ההגמון על ערוני וזקני העיר להרגם (שם רסח, נה:). עירון שלח לפרנס הרגיל ונשוא פנים אצלו בע"ש דג גדול קרפון פתוח מופלג בשמנוני' ונשאלתי מה שיהא הישראל מותר לאכלו (חות יאיר, שו"ת קעט). אחד מן העירוני' היה חייב לראובן והוא היה מן הפשרני' ובשביל שטרח בדבר וכו' מעכב את שלו שלא כדין וכו' וטוען שמעון שאינו מחויב ליתן מה שהעירון מעכב משלו שלא כדין ילך ויתבע את העירון עוד טוען שהעירון אמר שהוא מעכב בשביל שהוא עושה לו טובות הרבה בכל השנה וראובן משיב שהגוי עיכב בשביל מה שעשה טובה בחוב זה וכו' גם שמעון הביא עד אחד שאמר העירון עליו כמו שטוען (חוט השני, שו"ת לח). מה שיראה מדבריו (של בעל חוט השני) דשמעון מחוייב ליתן כפי כל החוב שהיה לראובן אצל העירון ובאמת נראה דיש לשום החוב כפי שויו לפי נכסי העירון ואלמותו (פתחי תשובה על שו"ע חו"מ, שבועה צא ג). — ובמשמ' אזרח יהודי: יש שם (בעיר) עוד כמה וכמה דרים שאינם בכלל הקהלה ונקראים חוצים אע"פ שנושאים בעול ופורעים מסים אבל אין חזקת עירוני' בהקהלה והם כולם ממאנים ולא ירצו לקבל גזירות איסור שחוטי חוץ (חתם סופר חו"מ קיז). — ועי' עירוני. — וכן עִירָנִים: אח"כ הלכה זקנתנו לאה ואמנו ואבינו וציוו לכתוב בפינקס העירנים שהם מכרו לנו בית הנ"ל והעירנים קבלו הודאתה ולקחו שכרם כנהוג (רמ"א, שו"ת קט, צא:). יום א' כ"ד מנחם ת"ל שלחו היקרים והברורים ראשי ומנהיגי ק"ק מאהילא"וו יצ"ו בפקודת עירני המקום את השמש של הקהל וכו' (ר' מאיר כ"ץ, שו"ת, כט:. בספ' גבורת אנשים). ועשו עם הערני' פשר ויתחברו הערנים עם הצוררים (צוק העיתים, ו::).