קל לא נמצא.

—  פִע', עִכֵּס, תְּעַכַּסְנָה, — עִכְּסָה האשה ברגליה, השמיעה קול צלצול בהָעֲכָסִים שברגליה: יען כי גבהו בנות ציון ותלכנה נטויות גרון ומשקרות עינים הלך וטפף תלכנה וברגליהם תְּעַכֵּסְנָה ושפח יי' קדקד בנות ציון (ישע' ג יו-יז). — ובסהמ"א: הגוף מרקד ורגל תעכס וכל אדם מכרכר ומפזז (ר' אברהם בר' שמואל אבולעפיא, ספר האות, עטרת צבי לכבוד גרץ 67). אשר בהגיחה גוה מעכס חרצובות אסריה רטושת יתר קשת (ר"ח אהרן בר' יוסף, הקדמ' לתורת אמת, שו"ת). — ואמר המשורר: מי זה אשר נתן לרגל כאבה רגל מעכסת ויד תפפת (ר"י הלוי, העוד לילדות). ולמי ינגן החזן ברגל מעכסת ויד מפרכסת רק לקירות בית הכנסת (ר"י חריזי, תחכמונ' כד).