עָלַג

קל לא נמצא.

— פִע', °עִלֵּג, בינ' מְעַלֵּג, — עשה שיהיה עִלֵּג, קלקל את הלשון: התבונן בני בשפת הקדש למצחצחיה ונוסה ממעלגיה ומנחתיה (דונש, על רסע"ג 11).

— הִתפ', °הִתְעַלֵּג, — נעשה עִלֵּג, דבר כעִלֵּג: כאלה ישיג המשכיל לדעת שפת יתר ובהם יתבונן אמרי שפר לדבר צחות וכו' יצמצם מליו ולא יתעלג כמו (מנחם בן סרוק, הקדמ', Literat. Histor. Mittheil. II, דוקס 130). עתה אפרשם למחלקותם ולבעבור לא תתעלג כמו כל לשון ולא תתעלג כמו כל שפה (מנחם בן שלמה, אבן בוחן, עטרת צבי לגרץ, 111). — ואמר הפיטן: יה ילבין כשלג חט מאדם כשני ופה קטיגור כמתעלג ילבין ולא ילשין (במקדש אל והיכלו, מנח' יוה"כ, מחז' רומני).

חיפוש במילון: