עִלְגּוּת

°, ש"נ,— כמו עִלְגָּה, תכונת  הָעִלֵּג, Stammeln;bégaiement;stammering : לשון עלגים תמהר לדבר צחות והחפץ בו עלגות הלשון (ר"י א"ת השרש' לריב"ג, לעג).  ודע כי יש נדיבות שהיא ככילות ויש מהירות הדיבור שהיא כעילגות ויש חכמה שהיא כסכלות (רש"ט פלקירא, המבקש מה). קונטרס אחד שכתב האיש המקולקל המוח והמבלבל השכל כלו מלא טעות ושבושים ברב דברים ודמיונות ועלגות (ר'  סעדיה בר' מימון אבן דנאן, שאלה ע"ד האנוסים, חמד' גנוז', יג:). — ואמר המשורר: כלכלה בציה דרורי למות ימינו תרעה לעתיד מגדלים ביתמות טופפו למלך בלי עלגות ואלמות (גנזי שכטר ג, דודסון 88).— ומחלת הָעִלְגּוּת: ויש מפגעיו (של הלשון) העלגות וכבד הלשון הנקרא בלף ובלש (קאנון ג ו ד). העלגות הבא מלחות רע בעצם הלשון (המפרש לפרקי אבוקרט ו לא). ויקרה מנשיכתו (של הלטאה) כאב חזק והתלהבות אשיי בגוף ומורסא חמה בלשון וכבדות לשון ועלגותו ורעדה ותרדמת איברים (ספר הארסים וספר הקשוט ב, הפליט 30).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים