*, ש"נ, —  שה"פ מן עָלַז: בעשרה לשונות של שמחה נקראו ישראל גילה שישה שמחה רינה פצחה צהלה עלצה עלזה חדוה תרועה (מד"ר שה"ש, נגילה ונשמחה). —  ואמר המשורר: ענות ענות תנות תנות לא עת גילה לא עת עלזה (ר"י ועמנו' פרנשיס, צבי מודח, קבץ על יד א, 102).