ת"ז, — מי שעֹלֵז, ששָׂמֵחַ, frohlockend; joyeux; exultant : וירד הדרה והמונה ושאונה וְעָלֵז בה (ישע' ה יד). — ואמר המליץ: היה מראה זרוע עם גבורה בעת מקרה ופגע רע יאונך ויום צרה בלב עלז תקבל כיום טובה וכבה את חרונך (רש"ט פלקירא, צרי היגון, ב:). — מזה נמשך שאני עלז בקנותי מזולתי ידיעה מה (שד"ל, אגר' פג).