ש"ז, — כלי בעץ או במתכת קצהו האחד רחב וכבד, לכתֹש בו במכתשת, Stössel; pilon; pestle: אם תכתוש את האויל במכתש בתוך הריפות בַּעֱלִי1 לא תסור מעליו אולתו (משלי כז כב). — ובתלמו': בית שמאי אומרים אין נוטלין את העלי2 לקצב עליו בשר ובית הלל מתירין (ביצ' א ה). ומודים (ב"ה לב"ש) שאם קיצב על העלי שאסור לטלטלו (שם תוספת' א יא). היה מביא את הביכורים ועושן כמין סלין ומחפן בקציעות ונוטל את הסל ואת העלי על כתיפו ועולה וכו' לעשות קציעות הללו שתי כפין של דבילה במכתש הלז שלפני בעלי זה שבידי (שם תענ' ד ז). — ובסהמ"א: ואז ישימם (את השרשים) לבדם במכתש ויכתשם וימעכם בעלי עד אשר יתרככו היטב (ר"ש דונולו, ספ' המרקחות, שטינשנ' II). — ובמשמ' מכתש: ואחרי שיהיה הדבש מרותח להתבשל כחק הדת אז תתן הבשמים הכתובים (צ"ל הכתותים) הנכברים בתוך העלי (שם). ויכתוש את מרקחת המשקה בכל כוחו בתוך העלי ככה (שם). — ובהשאלה, כלי הנקבות של הפרח, נהוג בדבור העברי ובספרות החדשה.