ת"ז, נק' עִלִּית, מ"ר עִלִּיוֹת,— כמו עֶלְיוֹן: ויתן לה כלב את גלת עִלִּית ואת גלת תחתית (שפט' א יה). ויתן לה את  גלת עִלִּיּוֹת ואת גלת תחתיות (יהוש' יה יט).— ובמדר': למלך שבנה פלטין משבנה תחתית בונה העילית (מד"ר בראש' א).— ובסהמ"א: לא יחפור בשוה לאחרים אלא מלמטה יחפור אותו שיהא אמה בינתים כעין עילית ותחתית (רש"י ב"ב קא:). הבתים אשר להם בחצר המכונה קורטיג"ו די בוטון שהם בית א' תחתית וא' עלית על גבו (פרח מטה אהרן א). ראובן שהיה לו בית  עילית על אויר שתחתיו הוא שטח קרקע שהוא מעבר לשאר השכנים שבחצר (שם עב). וכן יקרא אותו החלק שבנשוא הנוגע בנושא או סמוך לו תחתית והחל' השני שעל אותו החלק הסמוך לנשוא יקרא עלית (רש"פ, יריעת שלמה א ב, פתיח', לד::). ואמר תשמיעני ששון ושמחה זהו מעלת רוח הקדש שהוא על ידי מצוע המרה האדומה כמתנצל בזה המאמר שמזה הכח יבואו מדות עליות ומדות תחתיות (ר"א הקראי, ג"ע, טמאה וטהרה יא, קכו:).— וכמו עליה [ג]: מדין תורה שאין בעל חוב נפרע מן העלית שהרי בעבוט אומר בחוץ תעמוד  וכו' (שם קפח.).— ואמר המשורר: וחיות עליות חיצוניות ופנימיות הליכותיך צופיות (רשב"ג, כתר מלכות). גזר אומר להיות בגלות עליות ותחתיות אור מתרוצץ לחיות באור פני מלך (ראב"ע, מי כמוך אפס יש). על ארץ עלית מפי כל נקראו כדמות הרי נשף נראים לעין (יל"ג, הוי אח א, 167).