עֲלִיבָה

°, ש"נ, — שה"פ מן עָלַב: עושין מאהבת המקום ושמחים ביסורים על עליבה הבאה עליהם (רש"י, שבת פח.). ופירוש יחבלו שור אלמנה כמו יקחו משכון האלמנה בחוב שיש להם אצלה וזה הדבר נמנע בעבור עליבת האלמנה (רד"ק, השרש', חבל).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים