°, ש"ז, מ"ר עֲלָצִים,— כמו עֶלְצָה שמחה, ואמר הפיטן: רוממות שדי אפרוש ואחגור חלץ ראו די ערכו למוצאו בעלץ (רשב"ג, הללו את, תיקון ליל שבת בין ר"ה ליוה"כ, סדר רע"ג ב, לג.). יען היותך כל כך חשובה יפה לך בעלץ ולשמוח בטובה (אז במלאת, קינ').— ומ"ר ואמר המשורר: וידבק לעצמי השבורים יגון לבי כטבעת לבדים למות אחי מנוחים ועלצים לנפשי עד ימי עולם מנדים (ר"ש הנגיד, עלי מה אקראה).