עִלֵּק

°, אולי ש"ז,— חוטא חטאים המביאים לגיהנם[?], או חוטא שענשו גיהנם1: עלק שבר לגלע גררו וקלעו בקלע עלומה בסחורת סלע (אנעים חדושי שירים, יוצ' א פסח, מחז' איטל' קד.) .



1 [עי' עלוקה].

חיפוש במילון:
ערכים קשורים