*, עימום, ש"ז, — א) כמו עמעום: פיתן (של גוים) וכו' מהלכות של עימום היא (בשם ר' יונתן, ירוש' שבת א ה). — ב) °שה"פ מן עָמַם, החלשה: ויותר מזה כולו תשמיש עם הנקבה השנואה אשר יעמיס זה מעצמו עימום  כי הטבע יאסוף העצלה לזה העון (ר' זרחיה בר"י בן שאלתיאל, שני מאמ' המשגל לרמב"ם, קראנר 19).