עֲמִילָן
*, ש"ז, — כעין צפיחית שהטבחים מניחים על פי הקדרה לשאוב את הזהמה של הבשר1: אלו עוברין בפסח כותח הבבלי וכו' ועמילן של טבחים וכו' (פסח' ג א). ויהי לחם שלמה ליום אחד שלשים כור וכו' ואמר גוריון בן אסטיון משמיה דרב הללו לעמילן של טבחים (ב"מ פו:).
1 [כך פרשו בגמ' (פסח' מב:. והחדשים מחברים אותו עם היוני ἄμυλον, עֻגה מקמח שנטחן בזהירות ובלא רחים. ועי' לֶו אצל (קרויס Lehnwörter II. 416).]