ג. עֲמִידָה
*, ש"נ, — עביט של מימי רגלים1: לא רצה לקרות עומדה קורין אותו עמידה וצווחין לדהון של מימי רגלים עמידה (ר' לעזר, שם ע"ז ג ח).
1 [גזרוהו מן היוני ἀμίς,-ἳδος, אבל אין זה ברי. על הגרסות השונות עי' הערת תיאוד' (מד"ר בראש' לט).]
*, ש"נ, — עביט של מימי רגלים1: לא רצה לקרות עומדה קורין אותו עמידה וצווחין לדהון של מימי רגלים עמידה (ר' לעזר, שם ע"ז ג ח).
1 [גזרוהו מן היוני ἀμίς,-ἳδος, אבל אין זה ברי. על הגרסות השונות עי' הערת תיאוד' (מד"ר בראש' לט).]