ג. עֲמִידָה

*, ש"נ, —  עביט של מימי רגלים1: לא רצה לקרות עומדה קורין אותו עמידה וצווחין לדהון של מימי רגלים עמידה (ר' לעזר, שם ע"ז ג ח).



1 [גזרוהו מן היוני ἀμίς,-ἳδος,  אבל אין זה ברי. על הגרסות השונות עי' הערת תיאוד' (מד"ר בראש' לט).]

חיפוש במילון: