*, פ"י, —  עשה עניבה, קשר על ידי לולאה, binden mittelst einer Schleife;  attacher avec une ganse;  to tie with a loop: חבל דלי שניפסק אין קושרין אותו אלא עונבין אותו (תוספת' שבת יב טז). נימא כינור שנפסקה וכו' משלשל מלמעלה ועונב מלמטה (שם עירוב' יא יט). חבל דלי שנפסק לא יהא קושרו אלא עונבו ור' יהודה אומר כורך עליו פונדא או פסקיא ובלבד שלא יענבנו (שבת קיג.). וכמה שיעור גרדומין וכו' כדי לענבן (מנח' לח:). —  ובינ' פעו': בית הלגינין ובית הכוסות התפור טמא קשור וענוב טהור (תוספת' כלים ב"מ ה ו). אמר להם (משה לישראל) הרי אתם קשורים ענובים תפוסים מחר בואו וקבלו עליכם המצוות כולן (מכי' בחדש ג). —  ובסהמ"א: והם התירו בחבל דלי שנפסק לענב ופרקנו (גאוניקה ב, 12). —  ואמר המליץ: אפדתי דברותי בתוך כל דבור כמה מצות לענוב (רסע"ג, אנכי אש אוכלה, אזהר', קובץ מעשי ידי גאונ' קדמונ' ב, 50). צודי נפשות לענוב עמלם מידם לקנוב עמם לא תגנוב (אלהים בהנחילך, יוצ' ב שבוע', מחז' איטל' א, קנה.). קשורות משולבות אחוזות וענובות ברשפי שלהבות (ר"ת, ספ' הישר, שו"ת כו).

— פִע', °עִנֵּב, —  כמו קל: ידיו ורגליו קשר וענבה1 פן בפרכוס יפסל לעולת חובה (אהבת עזוז, סליח' ה' עי"ת).