*, ש"נ, — א) שה"פ מן עָנַב, לולאה, קשירה שקל להתיר אותה: עניבה לר"מ מהו (רב אחדבוי, שבת קיא:). חבל בחבל מיחלף עניבה בקשירה לא מיחלפא (שם קיג.). ר' יהודה היא דאמר עניבה קשירה מעלייתא היא (סוכ' לג:). — ובסהמ"א: וכשאתה מתירו בעניבה אין ידו נפשטת לקשירה (גאוניקה ב, גינצבורג 12). ואמאי לא עניב ליה עניבה שהיא חצי קשר משום דהאי תנא סבר ליה כוותיה דר' יהודה דעניבה קשירה היא (ר"ח, סוכ' לג:). ללאת לצול"ש בלע"ז וכן תרגם אנקלוס ענובין לשון עניבה (רש"י, שמות כו ד). העניבה מותרת לפי שאינה מתחלפת בקשירה לפיכך החבל שנפסק מקבץ שני קצותיו וכורך עליו משיחה ועונב עניבה (רמב"ם, שבת י ה). אבל עניבה מותר ובלבד שלא יעשה קשר למטה מן העניבה כלל (מרדכי, שבת שפו). קראו קשר לחוט דק שאין בו כדי עניבה (צויפל, שע"י ב, מודעה רבה 9). — ואמר הפיטן: זוגו יחד פרחי כהנה בעניבתם יחיאל ויקותיאל בכהנה ובשרותם (אמוני שלומי, סליח' מוסף יו"כ). ב) °סרט שקושרים לנוי על הצואר או על הצָורון, Schlips; cravate; necktie, נהוג בדבור ובספרות.