°, ת"ז, נק' עַנְבִּית, עַנְבִּיּית, —  של הענב, דומה לענב, גון עַנְבִּי: גוואנין בין זעפראני ובין אלגבאר כמהי וכבין אלשרבי גפני ענבי ובין זעפראני ובין הייני ובין האדום והשחור חומרו מוטב וקיימי לטומאה כלם (ר"י ברצלוני, פי' ספ' יצירה, 230). —  אחת המחִצות שבעין: שנקב המחיצה הענבית ובהירות הקרנים הוא מפני עבור הרוח הרואה עד שישיג מה שישיג (ר"ש א"ת, מו"נ ג כה). —  וכן הכתנת העַנְבִּיּית: שהעין אמנם ברא ממנה הכתונת הענביית לראות (פרקי משה לרמב"ם, כה). ועי' כתנת —  וש"נ: ויש בעין שבעה מחיצות ושלוש ליחות השבע מחיצות הם אלו הרשת והשליא וכו' והענבית והקרנית וכו' (ר"מ אלדבי, ש"א ד, מח:). והמחיצה השלישית היא הקרנית לפי שהיא דומה לקרן והיא קשה ולבנה וזכה ובהירה אלא שהיא נצבעת בעין המחיצה שתחתיה שהיא הענבית (שם מט.) כענביית המקיף על האויר הנח שישמע הקול בגליותו (קאנון ג ד ג).