ש"ז, —  סכום כסף או מאסר וכדומ' שיוטל על אדם להפרע ממנו בשביל נזק שעשה לזולתו או על עם, בשביל שפשע ומרד וכיוצא בזה Strafe; punition; fine, punishment: ויתן (פרעה נכה) עֹנֶשׁ על הארץ מאה ככר כסף וככר זהב (מ"ב כג לג). —  נשא עֹנֶשׁ, סבל את העֹנֶשׁ שהטילו עליו: גדל1 חמה נשא עֹנֶשׁ כי אם תציל ועוד תוסף (משלי יט יט).  —  ובתלמו': בתחילה פירש עונשה (של תורה) וכו' ולבסוף פירש מתן שכרה (רבי, שבת פז.). גדול עונש האחרון מן הראשון (ר' ישמעאל, שם קיה:).  ומודיעין אותו (את הגר) עונשן של מצות (יבמ' מז.). מאי לאו לעונש ממון לא לעונש שבועה (ב"ק קה:). קשה עונשן של מדות יותר מעונשן של עריות (ר' לוי, ב"ב פח:).  עונש שמענו אזהרה מניין (סנה' נד.). כך עונשו של בדאי שאפילו אמר אמת אין שומעין לו (שם פט:). — ובסהמ"א: ויצילנו מעונש הטעות ואל נכשל למען שמו (גנזי שכטר ב, גינצבורג 408). כמו שיקרה מהעונש הקורה לרשע רע לבריות שעם היות העונש אבדון ורע בערך אל הנענש הוא אמנם טוב בערך אל זולתו (ר"ע ספורנו, אור עמים, לב.). —  *ומ"ר עֳנָשִׁים, עונשין: לא ענש על עונשין שבגלוי עד שעברו ישראל את הירדן (ר' נחמיה, סנה' מג:). —  ובסהמ"א: שעל המצות המעשיות הוצרך ליראם מעונשי השם (ר"י א"ת, רוח חן ט). וכן נאמר בכל ענין הדומה לזה שיש בספר התורה כמו גמול העולם הב' וענשיו (ר"מ אלדבי, ש"א א, ח.).