ש"ז, רק מ"ר עֲנוּשִׁים, — כמו עֹנש, יין עֲנוּשִׁים, יין שהוטל על אדם לתת כעֹנש בשביל דבר מה: ועל בגדים חבלים יטו אצל כל מזבח ויין עֲנוּשִׁים ישתו בית אלהיהם (עמוס ב ח).